המדינה תשלם לספקים תוך 30 יום: "המגזר הפרטי יילך בעקבותינו"

בשורה משמעותית לעסקים הקטנים והבינוניים: עוברים לשוטף פלוס 30 • שר האוצר: "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל שחייבת להם כסף מעכבת להם תשלומים" • הפרטים המלאים של תכנית התשלומים החדשה

ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום ממועד ביצוע העסקה, מהיום המצב הולך להשתנות בצורה דרמטית: הממשלה אישרה היום את הצעת חוק מוסר התשלומים שבאה להסדיר את מועדי התשלום לספקים בכלל המשק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "מדובר בחוק חשוב שיטיב עם העסקים, יחזק אותם ויפתור הרבה ממצוקת האשראי של העסקים במדינה. היום אנו מחילים את החובה קודם כל – על הממשלה". שר האוצר משה כחלון הוסיף: "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל שחייבת להם כסף מעכבת להם תשלומים. המדינה צריכה להוות דוגמא ואני בטוח שהמגזר הפרטי ילך בעקבותינו וישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום".

לפי הצעת החוק, משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום.

במקרה של תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים – לממשלה יורשה לשלם בשוטף פלוס 70, וברשויות המקומיות – שוטף פלוס 90. בנוסף לכך, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה – במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים מהעברת הכסף מהממשלה.

קרא עוד:
[postim]

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי. למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה", מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.

מיותר לציין כי פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.

בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן – נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים הציבוריים והעסקים הגדולים ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.

כאמור, היום אושרה הצעת החוק שתשים סוף לענין ותעביר את כל גופי הממשלה לשוטף פלוס 30.

מי משלם ותוך כמה זמן?

משרדי ממשלה – ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70
רשויות מקומיות – ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+90. בעסקאות שהמימון שלהן מגיע ממקור חיצוני לממשלה, תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.
גופים ציבוריים – גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.
בין עוסקים – שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג, ולצד.

במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנות מההסדרים בהצעת החוק.

הכתבות המעניינות ביותר

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו