מילים אלו נכתבות כשסיום החופש נראה קרוב.
החופש הגדול תרתי משמע, גדול במספר הימים, גדול בכמות הכסף הפורח ומתאדה ,בתקופה הנקראת חופש. רגילים אנו לומר אחד לשני ,את המשפט "כעת יש להתאושש מהחופש" .בטור פסיכולוגיה ,שאולי נכתוב ,אי פעם, נצטרך לדקדק במשפט מוזר וסותר זה ,שרבים מוציאים מפיהם שאומר רבות על החופשה שלנו.
אנו כעת בטור כלכלי ביתי, זה כאב ראש שלי ,מצד אחד .(בתקופה הזאת של החופשה זה באמת כאב ראש גדול, כי מי רוצה כעת לדבר על תקציב וחשבון, זו אנטי תזה לתקופה זו). מצד שני, התחביב שלי!
ב "ביזנעס" רגילים לחשוב על כל דבר –כיצד ניתן "לעשות מזה כסף"? אנו שואלים כעת, בסיומו של מסע ההוצאות הגדול , איך אפשר למנף את הנושא ולהגיע להתייעלות ,שבסופו של דבר תשאיר לנו, יותר כסף בארנק?
נצא לדרך, וננסה להיות בגדר "חכם לאחר מעשה" ו"חכם לפני מעשה":
1. חשבון: נחשב כמה כסף הוצאנו בתקופה שעברה עלינו, על נופש, על חופש, על הצטיידות לשנת הלימודים הבעל"ט, וגם על אוכל ועל דברים נוספים בלתי שגרתיים שנרכשים רק בתקופה הנקראת החופשה הגדולה.
מהיכן ידעו לענות? הבה נעבור "למפלגת הידענים" זה יקרה כשנעשה חישוב כעת,כשהכול טרי וקרוב.
2. מקורות המימון: לאחר שחישבנו הגענו לתוצאה הסופית ,כמה הוצאנו. נשאל את עצמינו כעת, מהם המקורות למימון אותה הוצאה? האם השתמשנו בכספי חסכונות? או אולי בכרטיס אשראי?שמא בצקים דחויים? יתכן שלקחנו את כסף המשכורת לפני שהשתמשנו בו להוצאות השוטפות! כדאי מאוד לברר את מקורות המימון, זה חשוב!!!
הכותב הוא צבי סילבר מחבר הספר "הפסיכולוגיה בגרוש" מומחה לייעוץ בכלכלת המשפחה
כתובת מייל לפניות [email protected]
