בפרקליטות המדינה חושדים ששביתת האסירים הביטחוניים תואמה באמצעות רשת של עורכי דין אחדים שפעלו להעביר מידע בין מרוואן ברגותי, מנהיג השביתה, ובין יתר האסירים – והכול במימון הרשות הפלסטינית. כך נחשף באתר NRG. הפרקליטות טענה באחרונה כי ברגותי פעל כך באמצעות קבוצת עורכי דין, ובהם בעלי תעודת זהות כחולה, שבאה לבקרו בתא כלאו באופן תדיר, ולאחר מכן פנתה להיפגש עם אסירים ביטחוניים אחרים.
בפרקליטות הסבירו כי "התיאומים נעשו בין היתר באמצעות ביקורי עורכי דין מסוימים שפקדו את המנהיגים בבתי הסוהר השונים. הם ערכו סבב בין בכירי מארגני השביתה כדי לגייס את תמיכתם ולתאם את צעדי המחאה ודרישות המחאה". עורכי הדין הללו, כך טענו בפרקליטות, לא העניקו כלל ייעוץ משפטי לאסירים שעמם נפגשו, וחלקם אף פעלו ללא ייפוי כוח – כלומר, מבלי שהאסירים מינו אותם כנציגיהם המשפטיים. רבים מהם, כאמור, קיבלו לשם כך מימון מהרשות הפלסטינית.
הטענה של הפרקליטות היא שעורכי הדין ניצלו לרעה את זכותם של האסירים לייעוץ משפטי, וזאת בשביל להיפגש עם השובתים למטרות אחרות, ובראשן תיאום שביתת הרעב בבתי הכלא הישראליים והוצאתה לפועל. "ניצול לרעה של ביקורים אלה, במיוחד שעה שמדובר בהנהגת האסירים הביטחוניים השפוטים בבתי הסוהר, עלול לאפשר העברת מידע באופן שעשוי לפגוע באינטרסים חיוניים של ביטחון המדינה", נטען מטעם הפרקליטות.
עורכי הדין שמייצגים את מרבית שובתי הרעב פועלים מטעם שני גופים: האחד הוא ארגון לא ממשלתי פלסטיני ושמו "מועדון האסיר", והשני הוא המשרד לענייני אסירים ברשות הפלסטינים. בין שתי הישויות הללו יש תחרות סמויה, ומטרתה להציג כמה שיותר הישגים למען האסירים. עורכי הדין מקבלים תמורת עבודתם שכר חודשים, והם נפגשים עם אסירים בבתי הכלא בהתאם להיתר שהם מקבלים ממדינת ישראל ומשב"ס.
בפרקליטות הסבירו עוד כי "מספר לא מבוטל של עורכי דין עוסק באופן קבוע בעניינם של אסירים ביטחוניים מטעם גופים זרים, ובהם משרד האסירים ברש"פ. לעתים עורכי הדין מבקרים כמה אסירים בזה אחר זה בכל מתקן כליאה, וכן במתקני כליאה שונים". באופן כזה יכולים עורכי הדין להעביר מסרים בין מנהיגי השביתה.
עו"ד ג'מאל חטיב, שייצג באופן פרטי את שובתי הרעב חאדר עדנאן, מוחמד עלאן ועוד, לא מאמין שהסנגורים אשר נפגשים עם האסירים מנצלים את המפגשים להעברת מידע באופן מנוגד לחוק. "כל עצור שנפגש עם עורך דינו עושה זאת לצרכי ייעוץ משפטי. יש אסירים שנמצאים באמצע הליך של דיונים, ואז מדובר בייעוץ הקשור לאישומים ולמשפט עצמו, ויש אסירים שנשפטו כבר ועורכי הדין מדברים איתם על הזכויות שלהם ועל נושאים שלא בהכרח קשורים לכלא. יש אף אסירים שיש להם עסקים מחוץ לכלא או בעיות משפחתיות. עורך הדין הוא למעשה הקשר של אותם אסירים לעולם החיצון", טען חטיב.
הוא גם מבטל את טענת הפרקליטות ולפיה עורכי הדין מעבירים מסרים לא חוקיים. "זאת טענה מצחיקה בין היתר בשל העובדה שבניגוד לעבר, כיום המפגשים לא נעשים בצורה ישירה אלא מאחורי זכוכית ודרך שפורפרת טלפון. לשני הצדדים ברור שמאזינים לשיחות. מעבר לזה הסנגורים יודעים את הגבול, ומודעים לכך שהעברת שגרים היא עברה ביטחונית".
חטיב ציין עוד שמטרות שביתת הרעב הנוכחית ברורות, ובגלל אופייה אין לסנגורים הפרטיים ערך מוסף משמעותי בכל הקשור להעברת מסרים בין יוזמיה, והם אף אינם יכולים לסייע להביא לסיומה. "ייצגתי מקרים של שובתי רעב בודדים שכל רצונם היה לסיים את תקופת המעצר. ניהלתי את המשא ומתן בין האסירים לבין המדינה. במקרה של שבית הרעב הנוכחית, המטרה של האסירים היא שיפור תנאי כליאה. לסנגורים של אותם אסירים ביטחוניים אין במקרה הזה ערך מוסף בכל הנוגע למשא ומתן על השביתה, כי הוא מתקיים ישירות בין שב"ס ובין המנהיגים הבכירים של האסירים בתוך בתי הכלא".
