בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (שני) את העתירה נגד גירוש מסתננים בהסכמה למדינה שלישית וקבע כי המדינה תוכל לעשות זאת. עם זאת, השופטים סייגו וקבעו כי מסתנן שיסרב להתפנות לא ייכלא לתקופה ממושכת של יותר מ-60 ימים.
ההחלטה התקבלה בהרכב שופטים מורחב שכלל את הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אמנון רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר. חמשת השופטים דחו פה אחד את העתירה שהגישו מסתננים ועמותות נגד שר הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, היומע"ש ושר החוץ.
בפסק הדין נכתב כי "לא הוכח שמדינה זו (השלישית) אינה בטוחה וכי התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לצורך הנהגתו של הסדר ההרחקה. עוד נקבע כי המנגנונים שהנהיגה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים בעת הנוכחית".
עם זאת, פסק הדין קובע כי אסור להחזיק מסתננים במעצר יותר משישים ימים. אחרי שישים ימים ניתן להמשיך להחזיק אנשים במשמורת רק כאשר האדם אינו משתף פעולה עם הרחקתו או כאשר יש סכנה לציבור. השופטים קבעו כי סירוב לעבור למדינה שלישית אינו מהווה אי-שיתוף פעולה עם הרחקתו, כך שאם אדם מסרב להיות מורחק למדינה שלישית לא ניתן יהיה להשאיר אותו במעצר.
הנשיאה נאור העלתה הצעה מעניינת ביחס למסתננים השוהים בדרום תל אביב לתיחום מקום מגוריהם בישראל: "אין לכחד, בנסיבות הנוכחיות האפשרות העומדת בפני המדינה להרחיק מסתננים למדינה השלישית מושא ענייננו היא מוגבלת. ייתכן שהניסיון לאתר חלופות הרחקה לא יניב את התוצאה שלה מצפה המדינה. עם זאת יש להדגיש כי ככל שיתברר כי זה הוא המצב, על המדינה לחפש חלופות בדרך הרחקה למדינות אחרות שלגביהן לא חלה המגבלה על ההרחקה בין בדרך אחרת.
"במסגרת פסקי דין קודמים עמדנו, חבריי ואני, על כך שאחת הדרכים העיקריות להקלה על הנטל על תושביהן של ערים מסוימות היא תיחום מקום מגורים של שוהים שלא כדין. ככל שיסתבר שלנוכח היעדר אפשרות להרחיק בכפייה למדינה השלישית המסוימת, אין הדבר מביא מזור לתושבי אותן ערים, ראוי שאפשרות זו של תיחום מקום מגורים תישקל כפי שהצענו בעבר".
