במכירה הקרובה בבית המכירות ירושלים של זהב שבירושלים ימכרו מספר פריטים נדירים ומיוחדים כמו מכתב נדיר ביד קודשו של הרב חיים ויטאל, תשובה הלכתית מרבי עקיבא איגר, מכתב בכתב ידו של החפץ חיים, דרשה מאת הבן איש חי בכתב ידו ועוד פריטי יודאיקה נוספים ומיוחדים:
מכתב ביד קודשו של המקובל האלוהי רבינו חיים ויטאל זיע"א מתוך חיבורו "ספר הפעולות". זהו דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. כארבעים שורות בכל טור. בסה"כ כ-160 שורות בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל.
המחזור האישי של הצדיק והמקובל האלוקי רבי יעקב אבוחצירא זיע"א. בגב השער חתימת קודשו: "אני הצעיר יעקב אבחצירא הי"ו". חתימה נוספת, בדף הראשון: "…יצחק אבוחצירא הי"ו" (אולי זוהי חתימת ה'בבא חאקי', נכדו). חתימות ורישומים נוספים של רבנים חשובים ממרוקו. המקובל האלוקי הקדוש, המלומד בנסים, מרן רבי יעקב אביחצירא (תקס"ו-תר"ם) היה גאון מופלג בתורת הנגלה והנסתר. מהצדיקים הבולטים בקרב יהדות צפון אפריקה. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת. מגדולי הפוסקים במרוקו.
תשובה הלכתית מרשכבה"ג רבי עקיבא איגר זצוקלל"ה, בכתב יד קודשו ובחתימתו. נדיר ביותר! כולל בשורה על לידת נכדו רבי יהודה ליב (ליבל'ה) איגר זצ"ל, לימים האדמו"ר הראשון מלובלין – פוזנא [תקע"ה]. יש לציין כי כתב יד קודשו של רעק"א הוא נדיר בתכלית, ובמיוחד תשובות הלכתיות ששלח לאחרים, שכמעט ולא השתמרו.
מכתב בכתב יד קודשו ובחתימתו של רבן של ישראל, מרן פוסק הדורות רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה'חפץ חיים'. המכתב קדום מאוד, מתאריך י"ד בסיון תרמ"ח, עת היה הגאון כבן חמישים.
שמונה עמודים בכתב יד קודשו של מרן הבן איש חי. דרשה בענייני מוסר ובדרכי התשובה של חודש אלול. מחיקות והוספות בכתב ידו. רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי" (תקצ”ג-תרס”ט), מגדולי המקובלים והפוסקים בדורות האחרונים. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך זצ"ל. לאחר פטירת אביו בשנת תרי”ט, כשהיה בן כ”ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה.
פתקה בכתב יד קודשו של רבינו יעקב עמדין זצוק"ל, ובה העתקה מדברי הטור ומפרשיו. סיפור מיוחד במינו יש לפתקה זו, אותו מספר רבי יעקב עמדין עצמו, בספרו 'מור וקציעה':
כתב רשמי מאת ישיבת פוניבז', על נייר רשמי של הישיבה, אל הרב יצחק גרשטנקורן מייסד המושבה בני ברק ונשיא המועצה. המכתב כתוב במכונת כתיבה, על ידי מזכיר הישיבה (לימים כיהן כמנהלה), רבי בנימין זאב דויטש זצ"ל, יד ימינו של ראש הישיבה הגרי"ש כהנמן זצ"ל. חתימת המזכיר בשולי המכתב. בראש המכתב מודפסת תמונת הישיבה. התאריך: ג' באייר תש"ט ערב יום העצמאות.
"מתכבדים אנו להזכיר למעלת כבודו, כי יום ה' אייר הוא היום שבחר לו לברכה להיות נציב הישיבה – יום הכרזת תקומת ישראל בארצו", כותב מזכיר הישיבה, "מי יתן וכשם שזכינו לראות באתחלתא דגאולה, כן נזכה לראות בהרמת קרן התורה בארצנו הקדושה ובגאולת ישראל השלמה בביאת משיח צדקנו בב"א".
אהבתי את ה"אתחלתא דגאולה"