שובו של פידל הישן / דעה

רוצים דוגמא? בבקשה. זוכרים את פידל קסטרו, שליט קובה הבלתי מעורער? קשה שלא לזכור אותו למרות שדמותו התמירה נעלמה לאחרונה מהבמה הבינלאומית, אבל אנו נזכרים בו יותר ויותר בזכות תואם פידל שעלה על הבמה כאן והוא משחק את התפקיד בדיוק כמו קודמו.

כמו פידל המקורי גם הוא עושה שימוש רב במילים. הוא מדבר הרבה. התוכן לא משנה, דיבורים כמו חול כשאפשר לסכם נאום מליצי ארוך בכמה מילים ספורות, כשהעיקרון ברור בעצם: העיקר לדבר, להתיש את השומעים, לגרום להם לחשוב שזה שמדבר מבין לפחות על מה הוא מדבר. אבל מה, אי אפשר לומר שהזמן לא עשה את שלו. אחרי הכל פידל המקורי נהג לדבר במשך שעות. ממשיכו עושה זאת באותה צורה אבל בסגנון עדכני: נאום פה, 'פוסט' שם, אבל המודל הוא אותו מודל.

הנה, הוא, כמו קודמו הדיקטטור, אפילו לא אוהב שמפריעים לו. הוא כלל לא מעלה על דעתו שאפשר לקטוע אותו, אפילו לא לשאול אותו לאן בדיוק הוא חותר. למעשה, גם כאשר הוא נתפס מצטט נתונים מופרכים ובלתי נכונים, הוא אינו הבין כיצד מנסים להעמידו על טעותו. הוא הרי אמור לדבר, ואנו אמורים להקשיב. אלו הם כללי המשחק שנותרו ולא השתנו מאז. לא מאמינים? הזכרו מה היה כאן לפני שבועיים. פידל התורן נאם – מה זה נאם. הרצה, הלהיב, סחף – מעל דוכן הכנסת אך מאחר והנאום נקטע פה ושם, הוא מיהר להבהיר שאת הנאום הבא ישא בפורום אחר שם יתנו לו לדבר ללא כל חשש שנאומו יופרע. כי זה מה שהוא, כמו פידל, יודע לעשות טוב מאד: לדבר. לדבר ולדבר.

ואיך שהוא מדבר, אוהו. שאלו את עדת מעריציו והם יספרו לכם, יספרו ויתמוגגו. איזו הופעה יש לו, איזו ריטוריקה, איזה חיתוך דיבור, איזו שפת גוף, איזו לוליינות תקשורתית מדהימה. אבל מה שמדהים הוא שאת פולחן האישיות הזה – שכבר חשבנו שמאז עידן שקיעת פידל הוא חלף ועבר מהעולם – מעודד ומלבה ה'פידל' מעצמו. תגובות שמעזות להטיל ספק בכישוריו נמחקות ביעף. ואם לא די בכך, הוא זה שמשווה את עצמו פעם אחר פעם לדמויות של מנהיגי האומה, כאלו שאין לו כל קשר ונגיעה אליהם ואל דמותם אך אין לו ספק שהוא עומד לצידם בשורה אחת. למעשה, ברור לו שהוא ולא אחר אמור לאייש את כסא רה"מ. בינתיים הוא מאייש את תחנת שר האוצר לתקופת מעבר, כש'תוך שנה שנתיים' הוא ינהל את המדינה. המדינה? קצת מצחיק. בארועים אחרים הוא השווה את עצמו לנשיא ארה"ב אובמה. אכן, צנוע ומכיר בערכו, בדיוק כמו פידל.

השיטות אף הן אותן שיטות. לשומעיו הוא מדבר על 'גן עדן', אם כי שיאמר לשבחו שבנושא זה הוא מפגין קצת גמישות לעומת הפידל המקורי. קודמו דרש מבני עמו להצטמצם ולוותר על הצרכים הבסיסיים במשך עשרות שנים, עד ליום שבו יגלו כי הם חיים על גן העדן ולא האחרים. ממשיכו של פידל עושה זאת בצורה מעודנת יותר. הוא מבקש 'להצטמצם תקופה קצרה, שאחריה נפרוץ קדימה'. בודאי. הוא הרי יודע על מה הוא מדבר. אמנם, אין לו מושגי יסוד בכלכלה, אין לו מושג ולו קלוש בניהול תקציב, אבל תסמכו עליו, תנו לו צ'אנס. הוא לא יאכזב. הוא הרי התקווה בהתגלמותה.

וכן, כמובן שהטכסיס הישן של שיסוי והפניית זעם ההמונים לעבר האוייב התורן ממלא כאן תפקיד. פידל המקורי שיסה את בני עמו במערב, בארה"ב. פידל הנוכחי מפנה את הזעם המתפרץ נוכח הגזירות, נוכח אטימות החושים שהוא מפגין מול כל האוכלוסיה, נגד הציבור שכבר הורגל לשמש כשק החבטות של כל-האלו-מסוגו-שחשבו שבזכות הדריכה עליו הם יגיעו רחוק. וכן, הוא עושה זאת נהדר. הוא מצביע על אי ההשתתפות של הציבור, מוחה על הנהנתנות שהוא מפגין, מקונן על מצבו של הפועל הפשוט (סליחה, 'האדם העובד') שהפך לאסקופה נדרסת של אותם ציבורים, כאשר לגודל מזלו הנה הגיע הרגע שבו הוא עומד להיגאל ולהשתחרר, בזכותו כמובן, מתחת עוּלָם.

אז כפי שאמרנו. אותן שיטות, אותו מודל, אם כי כמובן שאי אפשר להתעלם מהעדכון לשנות ה2,000. שימו לב שאפילו ה'לפיד' החליף את ה'פידל'. אותן אותיות, אך המילה עכשווית יותר. הכישורים והשיטות, בכל אופן, היינו הך הם.