החברותא שלך בדף היומי • סוכה דף כח • ליום ב' פרשת ויקרא

דף כ"ח ע"א

רבי אליעזר הגיד את מידותיו: מימיו לא קדמו אדם בבהמ"ד, לא ישן בבהמ"ד שינת קבע או ארעי, לא הניח אדם בבהמ"ד ויצא, לא שח שיחת חולין, לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו.

אמרו על רבן יוחנן בן זכאי: מימיו לא שח שיחת חולין, לא הלך ד' אמות בלא תורה ותפילין, לא קדמו אדם בבהמ"ד, לא ישן בבהמ"ד שינת קבע או עראי, לא הרהר במבואות המטונפות, לא הניח אדם בבהמ"ד ויצא, לא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה, פתח בעצמו הדלת לתלמידיו, לא אמר דבר שלא מפי רבו, לא אמר הגיע עת לעמוד מבהמ"ד חוץ מבערב פסח ובעיוה"כ. וכן היה נוהג אחריו תלמידו רבי אליעזר.

שמונים תלמידים היו להלל הזקן – ל' ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, ל' ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, כ' בינונים, גדול שבבינונים – יונתן בן עוזיאל, שבשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח מעליו מיד נשרף, קטן שבכולם – רבן יוחנן בן זכאי.

אמרו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא, משנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה וסופרים, קלים וחמורים, גזירות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחות מלאכי השרת ושדים ודקלים, משלות כובסין ושועלים, מעשה מרכבה (דבר גדול), והויות אביי ורבא (דבר קטן).

ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית – לבית שמאי לא יצא ידי חובתו, לבית הלל יצא.

דף כ"ח ע"ב

נשים פטורות מן הסוכה הלכה למשה מסיני, והוצרכה ההלכה אף שפטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא – לאביי ס"ד שחייבות משום ש'תשבו כעין תדורו' היינו איש ואשתו, לרבא ס"ד לחייבם מחמת גזירה שווה ט"ו ט"ו מפסח, שנשים חייבות באכילת מצה. (אך מה' ד'האזרח' אין למעטם, שאדרבה, ריבוי הוא).

נשים חייבות להתענות ביוה"כ, דלא תעשה הוא, ונשים חייבות בכל הלאווין אפילו שהזמן גרמא, שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה בפסוק 'איש או אשה' וגו'.

נשים חייבות בתוספות עינוי דיוה"כ, מריבוי ה' ד'האזרח', ולולי הריבוי הוי ממעטינן להו כשם שנתמעטה התוספת מלאו ועונש כרת.

ה' ד'האזרח' דכתיב במצות סוכה – לרבות את הגרים שחייבים בסוכה, שהיה ס"ד למעטן מכך שנאמר 'בישראל'.

קטן שלא הגיע לחינוך פטור מן הסוכה, ושמאי הזקן מחמיר, וכן היה מעשה שפיחת המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל הקטן שנולד לכלתו.

קטן שאין צריך לאמו הוא אשר הגיע לחינוך במצות סוכה, לדבי רבי ינאי – היינו כל שנפנה ואין אמו מקנחתו, לרבי שמעון בן לקיש – כל שנעור משנתו ואינו קורא לאמו כמה פעמים עד שתבוא אליו.

כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי, דבעינן תשבו כעין תדורו, כיצד, היו לו כלים ומצעים נאים – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה.

שינון בסוכה, והיינו גמרא הברורה לו כבר וסברת וטעמי השיטות, אבל כשעוסק בעיון בטרחא פטור מן הסוכה – שמצטער וצריך אויר להרחיב דעתו.

רבא ורמי בר חמא אחר שרב חסדא לימדם, חזרו מה ששמעו מפיו, ואח"כ עיינו וטרחו בטעם הדברים, ומה יש להשיב עליו.

צפו בשיעור באידיש

צפו בשיעור בעברית

להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!