מאמר לשולחן שבת • פרשת ויצא

בפרשתנו מסופר על יציאת יעקב מבית אביו, וילך חרנה, באמצע נתעכב בישיבת שם ועבר למשך ארבע עשרה שנה, ולאחמ"כ כשהרגיש חזק דיו להתמודד מול לבן הרמאי, ארז מטלטליו ופנה לצאת לביתו של לבן, בדרך מספרת לנו התורה הקדושה 'ויפגע במקום.. וילן שם.. ויקץ יעקב.. אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי'.

קרא עוד:

[postim]

בביאור הפסוק של התבטאות יעקב אבינו לאחר שנוכח כי המקום אשר לן שם הינה אדמת קודש ישנם הרבה דרכים לבאר, אנו נתמקד בכמה מהם אשר מכל אחד ואחד אפשר ללמוד וללמד את עצמנו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.

המשכת השכינה לעולם הגשמי על ידי ענווה ושפלות

בעל התפארת שלמה מרדמוסק זיע"א מבאר את הפסוק בדרך מידת הענווה והשפלות, יעקב אבינו עליו השלום אמר 'אכן יש ה' במקום הזה' אם אנו רואים השראת השכינה כאן בעולם הגשמי, אם אנו טועמים לפעמים טעם גן עדן בעת עשיית המצוות, אזי זה רק מפני ש'ואונכי לא ידעתי' שלא ידעתי אנוכי לא התכוונתי לעצמי אלא לשם כבוד שמו יתברך, מי שאינו מתכוון על עצמו מתנהג בשפלות ועושה את רצון ה' כי זה רצון ה' אזי הוא זוכה להשפיע השראת השכינה לזה העולם.

הבדל בין יקיצת יעקב אבינו ע"ה ליקיצת פרעה הרשע

ר' מאיר מרפמישלאן זיע"א למד מהפסוק דרך לעבודת ה' האיך צריך איש יהודי להיראות כאשר הוא מקיץ משנתו, ואת זה אנו למדים מהפסוק, אצל יעקב אבינו ע"ה מלמדתנו התורה שכאשר הוא מתעורר משנתו הרי הוא מזדרז לעבודת ה' 'אכן יש ה' במקום הזה' וכך צריך להתנהג איש יהודי. ולהבדיל אצל פרעה הרשע כאשר הוא מקיץ משנתו אזי 'ויקץ פרעה' ומייד 'ויישן ויחלום שנית', כשהוא מתעורר משנתו אזי מייד חוזר לישנינותו לחייו הגשמיים והמגושמים.

אין לעבור על מידת דרך ארץ אפילו להשיג את כל המדרגות הגדולות

ר' נטע צבי פינקל ומהר"י הורביץ פירשו שניהם על דרך אחת, כאשר יעקב אבינו מתעורר משנתו לאחר שזוכה למדרגות גדולות של רוח הקודש ונבואה, לאחר שהוא זוכה לקבל מהקדוש ברוך הבטחות גדולות ומדרגות גבוהות 'ושמרתיך בכל אשר תלך' 'ולחם לאכול ובגד ללבוש' 'מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו' עדיין הוא קם וקובל על עצמו היאך נתן לעצמו ללון במקום קודש שכזה על אף שעל ידי שינתו הוא זכה לכל המדרגות הגדולות והגבוהות והשפעות טובות ברוחניות ובגשמיות אין לעבור על מידת דרך ארץ, ובמקום שאין דרך ארץ לישון שם לא היה לו לשכב, ועל דבר זה נצטער יעקב אבינו עליו השלום, אפילו שזכה להרבה דברים לא שת ליבו והייתה לו קובלנה על עצמו.

יהי רצון שנזכה להידבק בדרכי ובמעשי אבותינו.

שבת שלום