סבב השיחות סביב פרויקט הגרעין האיראני, שהתחדש השבוע בווינה, ואליו נושאים רבים מאזרחי העולם את עיניהם, לא נראה כמבשר טובות. אפילו צרפת שבדרך כלל מעדיפה לטמון ראשה בחול, להתרכז בעסקים שהיא יכולה לעשות עם הרפובליקה הפרסית, ולקוות שהגרעין האיראני לא יהפוך לנשק שאף אחד לא יכול לשלוט בו, הבהירה השבוע על ידי שר החוץ שלה שאיראן תהיה חייבת לשנות כיוון אם תרצה להסיר מעליה את עול הסנקציות. זה עוד לפני שמדברים על בריטניה שנראה שזווית המבט שלה על האייתולות זהה לזו של ישראל.
תיעוד מהפרלמנט האיראני אחרי נאום של איברהים ראיסי, הרודן האכזר, רוצח הילדים מטהרן, נתן לנו הצצה למצב הרוח בחוגי השלטון באיראן. קריאות קצובות ומזוויעות של "מוות למי שמתפשר" נשמעו שם בקול אחד. כמובן שבאיראן מי שמתנגד באופן מוחלט לחמינאי ודעותיו לא יושב בפרלמנט, אבל זה באופן ישיר מביא למצב של משיחיות פונדמנטליסטית מטורפת שלא מאפשרת לאף אחד באיראן לחשוב בהיגיון ולנסות להרוויח משהו מהשיחות עם המערב.
שר הביטחון בני גנץ, טס לוושינגטון על מנת להיפגש עם מקבילו האמריקאי לויד אוסטין ועם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. דווקא בעת הזו, ייתכן שהוא האיש הנכון במקום הנכון. במקרים רבים בני גנץ הוכיח שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, שיש מוכשרים ממנו ושקידומו בצה"ל בא פעם אחר פעם יותר ממזל מאשר מכישרון. אבל עכשיו, כשבנט ובלינקן העלו את יחסיהם על שרטון, ולפיד שלא מבין דבר ביחסי חוץ, בוודאי לא בנושאי ביטחון – עדיף שיישאר מחוץ לתמונה, ייתכן שדווקא בני גנץ יכול להיות זה שיצליח למצוא את הערוץ הנכון שישכנע את האמריקאים לשמור על האינטרסים הישראליים. בסופו של דבר, בני גנץ ישב בלשכת הרמטכ"ל ארבע שנים תמימות, ולמרות שגאונותו מוטלת בספק, הקדנציה הזו לימדה אותו דברים שכתב 'במחנה' לא בהכרח למד גם כשהגיש את התוכנית הוויזואלית הפופולרית במדינה. גנץ באופיו הוא אדם נינוח, פרגמטי, וייתכן שדווקא אדם כזה, שלא נראה להוט לעלות על מטוס הקרב הראשון שיזדמן בדרכו ולירות צרורות על הפרלמנט האיראני, יצליח לשכנע את בלינקן וביידן שההסכם חייב להיות סגור מכל הצדדים, ולא, יש לשקול דרכים פחות דיפלומטיות.
בתוכנית של גדי טאוב, בה הוא אירח השבוע את יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, הוא שאל האם לצה"ל יש את הכוח להתמודד עם תוכנית הגרעין האיראני לבדו. בהחלטיות וברוגע ענה נתניהו 'כן' נחרץ. רבים סבורים שלצה"ל אין את היכולות לעשות זאת, והאפשרות היחידה לפעול צבאית, היא בשיתוף פעולה עם האמריקאים. אלא שאם זה נכון, ישראל בעצם איבדה את היכולת להגן על עצמה בכוחות עצמה. נתניהו רמז במהלך השיחה כי הממסד הצבאי היה נגדו. הוא לא אמר זאת מפורשות, אבל ניתן היה להבין שצה"ל לא שש לשלוח את מטוסיו למדינה רחוקה כל כך למשימה סבוכה כל כך.
נתניהו מעולם לא נודע כהרפתקן צבאי. ייתכן שהוא מטבעו כזה, וייתכן שזהו לקח שהוא למד מפרשיית ח'אלד משעל בירדן ב-97'. בכל מקרה, אם נתניהו אומר בכזו החלטיות שצה"ל מסוגל לכך – אני נוטה להאמין לו. פעם היה המצב הפוך, מפקדי צה"ל היו מביאים לשולחן הקבינט הרפתקאות ועל הדרג המדיני היה להעמידם במקומם ולבדוק אם הדברים ריאליים גם על קרקע המציאות. היום, הקבינט מבקש מצה"ל להכין תוכניות, וצה"ל חוזר עם רשימת הדברים שבלתי אפשרי לבצע. במבצע אנטבה עמלו מפקדי צה"ל על שכנוע פרס ורבין שהמבצע אפשרי, בסופו של דבר, בלב כבד אישרו השניים את המבצע שהצליח מעל ומעבר למשוער. כך נראה צבא שכל שאיפתו היא לנצח.
אפרופו נתניהו בתוכניתו של טאוב, בפעם המי יודע כמה נתניהו הוכיח את עצמו כגאון ואינטלקטואל שקשה למצוא רבים כמוהו. האיש מתמצא בכל נבכי ההיסטוריה היהודית ושאינה, ויורה באנגלית ובקצב מסחרר מושגים מתחומים שונים, כאשר גם גדי טאוב, דוקטור בעל השכלה בפני עצמו לא תמיד מצליח לעקוב. עצוב שאדם ברמה כזו נקלע לסיטואציה שבה האמוציות של סובביו כמו גם אלה שלו עצמו, הביאו למצב שאנשים שלא מגיעים אפילו לקרסולי כשרונו ויכולותיו, מנהלים את משבר הגרעין האיראני במקומו. כשנתניהו לא מדבר על פוליטיקה, הוא האדם הכי רציונלי ואובייקטיבי שיש. חבל שכשמדברים על חוק למניעת הסתה ברשת, הרציונליות אובדת והוא פונה לדבר על ישראל בעולם, כאחרון פעילי 'בצלם'.
אתה מצחיק את עצמך.
'הצבא' שלך לא יודע איך מתמודדים עם עיר כמו עזה עם מליון איש, האם יידע להתמודד עם מדינה בת עשרות מליונים מתאבדים בפוטנציה ששלחו למוות 5 מליון למוות במלחמת עיראק אירן.
אנו טומנים את ראשנו בחול וסומכים על צבא הכופרים, במקום לסמוך על ה' אלוקינו. אוי לנו כי חטאנו