לפני למעלה מיובל שנים, בימים שלפני חג הפסח, נכנסו ראשי הפדרציה היהודית בארצות-הברית לחדרו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ופנו בבקשה "לאשר" להם לצאת בקריאה ליהודי צפון-אמריקה "להותיר כסא ריק בליל-הסדר לזכרם של הנספים בשואה".
הרבי אמר להם: "אילולא השואה, אותם יהודים הי"ד היו ישובים סביב שולחן הסדר, וכי מדוע שנותיר כסא ריק? יש לצאת בקריאה שבכל בית יהודי יוסיפו כסא ויושיבו עליו עוד יהודי שאינו יודע מהו פסח. זוהי התשובה האמיתית וזה הדרך לזכור את הנספים בשואה".
"מושיבים" עוד ועוד יהודים
הסיפור עמו פתחנו, הוא הבסיס והמשענת לכל דרכי הפעולה שלנו בברלין בחצי יובל האחרון, מאז הגענו לכאן בשליחות. במקום "להותיר כסא ריק" ולעסוק רק בזיכרונות כואבים ומרים, אנחנו "מושיבים" עוד ועוד יהודים על כסא, ובכך נותנים את 'התשובה האמיתית' לצוררים הנאצים ימ"ש.
עוד יהודים שלומדים תורה, עוד ילדים יהודיים שהולכים לחיידר, עוד יהודים שזוכים לטעום מטעם היהדות, עוד יהודים שנכנסים תחת חופה כדת משה וישראל, עוד יהודים שמקבלים על עצמם עול תורה ומצוות, עוד יהודים שמשתתפים במעגלי חסד, והרשימה ארוכה, ארוכה מאוד. יחד עמנו נמצאים משפחות נוספות בשליחות, המכהנות בתפקידים שונים במגדלור היהודי של ברלין. כולנו יחד משתדלים במעגל השנה "להושיב" עוד ועוד יהודים על כסאות היהדות.
הרבי רצה שלא נשקע בזיכרון בלבד
בעומדנו ב'יום הקדיש הכללי', אותו קבעה הרבנות הראשית לישראל, כדאי להתעכב על המושג זיכרון. יש כאלה שהמושג 'זיכרון' משמש אותם לזיכרון כפשוטו, הם נזכרים, מעלים זיכרונות, ופשוט זוכרים, ובמקרה של השואה גם כואבים. הרבי, בתשובתו ליוזמת "הכסא הריק" לזכרם של מיליוני נרצחי השואה האיומה, בחר להשתמש במונח 'זיכרון' לתנופה; "התשובה האמיתית", קבע, "הדרך לזכור את הנספים בשואה" – היא "לצאת בקריאה שבכל בית יהודי יוסיפו כסא ויושיבו עליו עוד יהודי שאינו יודע מהו פסח".
יש חשיבות עצומה ביהדות לזיכרון, לגעגועים, להתרפקות על העבר. אבל הרבי רצה שלא נשקע בזיכרון בלבד, הרבי רצה שנשתמש וננצל כל הזדמנות בכדי לפעול, לעשות, לעורר.
בדיוק בימים אלו, אנחנו נמצאים בעיצומה של בניית הקמפוס היהודי הגדול בלב ברלין. מדובר בקמפוס גדול במיוחד, שירחיב, יבסס ויעצים משמעותית את החיים היהודיים בברלין. זו הרוח שאנחנו מכניס כאן מאז הגענו לכאן – "להושיב" יהודים על עוד כסא ועוד כסא של חמימות יהודים, של תורה ומצוות, ולחזק את החיים היהודיים בכל דרך אפשרית.
זהו זיכרון חי, זוהי התשובה האמיתית לצוררים. עם ישראל חי!
