הלכה א'
מי שהוא אונן רחמנא ליצלן, אם יש אחר, ידליק האחר בברכות והוא יענה אמן. ואי ליכא אחר, ידליק הוא בלא ברכות.
קרא עוד:
[postim]
קיימא לן הדלקה עושה מצווה. פירוש, ההדלקה היא המצווה, ובשעת ההדלקה צריכין להיות הנרות במקומן הראוי ובשיעור הראוי; לאפוקי אם הדליקן למטה משלושה טפחים או למעלה מעשרים אמה, ואחר כך כשהן דולקות הניחם במקומן, פסולין. וכן אם בשעת ההדלקה לא היה שמן כשיעור ואחר כך הוסיף, לא מהני.
וכן אם העמידן במקום שהרוח שולט ועומדין ליכבות, לא קיים המצווה, וחייב להדליקן שנית; אבל לא יברך. אבל אם העמידן כראוי ועל ידי מקרה כבו, כבר קיים המצוה; ומכל מקום נוהגין שחוזר ומדליקן.
ונוהגין להחמיר שלא להדליק מנר לנר, אלא מדליקן מן השמש או מנר אחר.
הלכה ב'
כל זמן מצוותן, דהיינו חצי שעה, אסור ליהנות מאורן. ולכן נוהגין להניח אצלן את השַמָש שהדליקן בו, כדי שאם ישתמש אצלן ישתמש לאור השַמָש. וצריכין להניחו קצת למעלה מן הנרות, שיהא ניכר שאינו ממניין הנרות.
מדליקין נרות בבית הכנסת, משום פרסומי ניסא, ומברכין עליהן. ומניחן בכותל דרום. ומדליקין בין מנחה למעריב.
ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו.
ומי שהוא אבֵל, רחמנא ליצלן, לא ידליק בלילה הראשון בבית הכנסת, משום דצריך לומר שהחיינו, ואבֵל אין לו לומר שהחיינו בציבור. אֲבָל בביתו מברך שהחיינו.
נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס. ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה. וקטן שהגיע לחינוך גם כן חייב.
סומא, אם יכול להשתתף עם אחר בפרוטה, מוטב. ואם יש לו אשה, היא מדלקת בשבילו. ואם אין לו אשה, ויש לו דירה מיוחדת שאין לו במי להשתתף, מדליק על ידי סיוע אחר.
