הלכה א'
זמן הדלקתן מיד בצאת הכובבים, ולא יאחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה, אפילו ללמוד; רק אם לא התפלל מעריב, יתפלל תחילה ואחר כך ידליק. וזמן ההדלקה, למנהג אשכנז, מדליקין בין מנחה למעריב, מיד לאחר שקיעת החמה; ולמנהג החסידים, מדליקין לאחר צאת הכוכבים ומעריב.
קרא עוד:
[postim]
וקודם שידליק, יקבץ כל בני ביתו, לפרסומי מילתא. וצריך לתת שמן שידליקו לכל הפחות חצי שעה. ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים. אבל לאחר שבני ביתו ישנים, תו ליכא פרסומי ניסא, וידליק בלא ברכה.
אם לא יהיה לו פנאי להדליק בלילה, יכול להקדים את עצמו ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמנית, ולפי ערך היום. ובימי החנוכה שהימים קצרים, אם היום ארוך רק עשר שעות על האוהר (לפי השעון), אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני דקות (רגעים) וחצי). ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים; ואם אינן דולקות כך, לא קיים המצווה.
הלכה ב'
סדר הדלקתן כפי מנהגנו: בלילה הראשון מדליק הנר שכנגד ימינו, ובלילה השני מוסיף עליו נר כנגד שמאלו, וכן בכל לילה מוסיף כנגד שמאלו. וזה שהוא מוסיף – מדליק בראשונה, ופונה והולך לימינו.
בליל ראשון מברך המדליק קודם ההדלקה שלש ברכות: "להדליק", "שעשה ניסים", "שהחיינו". ובשאר הלילות אינו מברך "שהחיינו".
לאחר שבירך הברכות מדליק נר אחד, ובעוד שמדליק האחרות – אומר "הנרות הללו" וכו'.
גר אומר: "שעשה ניסים לישראל"; ואם אמר "לאבותינו", יצא.
אונן רחמנא ליצלן, אם יש אחר, ידליק האחר בברכות והוא יענה אמן. ואי ליכא אחר, ידליק הוא בלא ברכות.
