סיפר הגה"ח הרב מרדכי-שמואל אשכנזי זצ"ל, רב אב"ד כפר חב"ד: "הידעתם שבזכות האדמו"ר מבעלזא הרבי קיבל על עצמו לשמש כרבי? מעשה שהיה כך היה: כאשר הגיע רבי אהרן מבעלזא זצ"ל לארץ הקודש, התארח זמן מה בירושלים אצל סבי זקני הרב שניאור זלמן אשכנזי ע"ה. הוא התעניין אצל סבי זקני על ילדיו ואמר שכאשר בנו, סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה יגיע לארץ, יכנס אליו. אכן, כאשר ביקר סבי בארץ בשנת תש"ו, בדרכו משנחאי שבסין לניו יורק, ביקר אצל הרבי מבעלזא".
"סבי, הרב מאיר אשכנזי, היה אז לאחר אירוע מוחי ר"ל, ורישומו ניכר היה על פניו. רבי אהרן הבחין בכך ואמר לו: אתה אמנם אינך חסיד שלי, אך מפני כבוד האכסניה (אביך, הרב שניאור זלמן) אציע לך להקפיד על שלושה דברים, והקפדה זו תסייע לך לשמור על בריאותך: א. אל תשמע מוזיקה. ב. אל תטעם מאכלים מתוצרת חלב. ג. אל תלך לקברי צדיקים".
"סבי ע"ה שמר את הדברים ויצא לדרכו לארה"ב. והנה, כידוע, עד י' שבט תשי"א סרב הרבי מליובאוויטש בכל תוקף, לקבל על עצמו את הנשיאות. כאשר פנו חסידים לרבי שיורה להם כיצד לנהוג בענייניהם השונים, נהג הרבי לענות להם שילכו ל'אוהל' ציון קברו של חמיו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. כאשר סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה, פנה לרבי, זכה לאותה תשובה. בתשובה, סבי סיפר לרבי על הדברים של רבי אהרן מבעלזא, ביניהם, כאמור, לא ללכת לקברי צדיקים. הרבי ענה 'מכיוון שאינך חסיד שלו, היית יכול לשאול אותו מה המקור להנהגה זו. בכל זאת', הוסיף הרבי, 'כיוון דנפיק מפומיה דרב, הרי שכדאי להיזהר בזה'. 'אם כן, מי יענה לי על שאלותי?', הקשה סבי. או אז קם הרבי, לבש את הכובע וחגר את הגארטל, וכך החלה ה'יחידות' הראשונה…"
"את הסיפור שמעתי לפני שנים רבות, אך בתחילה לא עמדתי על עומקם של דברים. אמנם, לאחר שסיפרתי סיפור זה באחת מן ההזדמנויות לפני כמה שנים, ניגש אלי יהודי חסיד בעלזא ואמר שאת ההצעה לא ללכת לקברי צדיקים הוא דווקא מבין היטב, משום שברוח קדשו ראה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא את השתלשלות העניינים, וראה מה עלה בסופו של דבר, שבזה הצליח לבצע עכ"פ חלק מההסכמה של הרבי לקבל על עצמו את הנשיאות…".
ככה ראוי שאבא יתנהג?
זה גם ההסבר לאחד הסיפורים הכי מוזרים בתורה שמופיעים בדיוק בפרשה שלנו פרשת ויחי.
יעקב אבינו הבחיר שבאבות ממש לפני מותו, כורע ומשתחווה לבנו יוסף. ושואלים כולם, מה הוא עושה? ככה ראוי שאבא יתנהג? מדוע הוא משפיל את עצמו? ומדוע יוסף שותק? הרי הוא ידע היטב למחות כאשר יעקב שיכל ידיו ושם את ידו השמאלית על הבכור, ומדוע כאן נתן לאביו להתבזות?
הרבי (ליקוטי שיחות חלק לה) מסביר הסבר נפלא יעקב לא התכוון להחניף ליוסף או לכבד אותו. הכוונה הייתה אחרת לגמרי: להעצים את יוסף. יעקב התכוון לומר לבנו: אני משתחווה בפניך, כי אני רואה בך מלך! אני רואה בך אדם שמסוגל למלא את הבקשה.
בואו ניכנס לסיטואציה: כדי למלא את צוואתו של אביו, להעלות את ארונו לישראל ולקבור אותו בחברון, יוסף ייאלץ לצאת למלחמה מול כל העולם.
פרעה לא ייתן לו לעזוב את מצרים עם מיטת האב, מחשש שהוא יישאר בארץ מולדתו עם כל אחיו, יחזור לחיק משפחתו ולנופי ילדותו.
גם התושבים המצרים לא ייתנו לו לעזוב עם ארונו של יעקב, שכן הם התכוונו לבנות אתר עלייה לרגל סביב קבורת יעקב. כמו שמספרים חז"ל, יעקב הביא ברכה למצרים עד שאפילו הרעב הנורא פסק כשהוא ירד לשם. ולכן, סביר להניח שהמצרים לא היו מוותרים לעולם על קבורת איש קדוש כזה אצלם.
יעקב יודע את הסוד האנושי הכי שמור בעולם: אנשים לא מעריכים את עצמם לפי מה שהם חושבים על עצמם, אלא לפי מה שאחרים חושבים עליהם. לכן יעקב כורע ברך לפני יוסף. כדי לתת ליוסף כוח להתמודד מול הקשיים, יעקב משתחווה לפני הבן שלו כמו לפני מלך ומעצים את המלכותיות שלו. הוא מזכיר ליוסף עד כמה הוא מאמין בו ובכוחות שקיבל מאלוקים, ומעורר בו את האמונה שהוא אכן 'מלך', שהוא מסוגל לגבור על כל המכשולים שבדרך.
זה גם מסר עבורנו הקב"ה מחזיר לנו את נשמתנו באמונה רבה ("רבה אמונתך") שנצליח היום במשימת עבודת ה' המוטלת עלינו וכי יש לנו הכוחות האדירים ממלך מלכי המלכים כנגד כל המפריעים והמעכבים.
