הלכה ורפואה • חילול שבת לצורך חולי נפש

אדם הלוקה במחלות נפש חמורות, שלצורך רפואתו צריך לעשות מלאכות האסורות בשבת, האם ניתן להגדירו כ"חולה שיש בו סכנה" ומותר לחלל בעבורו את השבת, או שמא רק במחלות גופניות נאמר הכלל – "פיקוח נפש דוחה את כל התורה", אך לא על מחלות נפש?

בעת האחרונה פנה אדם למכון לרפואה והלכה שעל ידי 'יד שרה' ושאלתו בפיו: מאחר שהוא לוקה בנפשו ומטופל באמצעות כדורים על ידי פסיכיאטרים, ואחד מהדברים העלולים לגרום להתפרצות מחודשת של מחלת הנפש הוא הימצאותו בחדר חשוך, על כן הוא מצוי בדילמה – האם מותר לו להדליק נר או אור חשמלי כדי שירגע וכדין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עבור הצלתו את השבת, או שמא עליו להמנע מכך, מאחר שאין להחשיב מחלות נפש כמצב סכנה.

השאלה העומדת לפנינו במקרה זה היא: האם הכלל – "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה", אמור על מחלות גופניות בלבד, או גם על מחלות נפש העלולות לגרום במקרים מסוימים לסיכון לחולה ולאחרים.

תשובה: המשנה במסכת שבת (דף כט עמוד ב) מלמדת: "המכבה את הנר, מפני שהוא מתירא – מפני נכרים, ומפני ליסטים, מפני רוח רעה, מפני החולה שיישן, פטור". ומבואר שם בגמרא, שפירוש המילה 'פטור' שאמרה המשנה, היינו פטור ומותר. וטעם ההיתר הוא, שכל המקרים הללו נחשבים למצבי סכנת נפשות, והתורה התירה לבטל את כל המצוות עבור הצלה ממצבים המוגדרים כ"פיקוח נפש".

אחת מהדוגמאות הכתובות במשנה היא – "מפני רוח רעה". ומפרש רש"י, שהיא מחלה הנקראת "מרה שחורה", שהאדם הלוקה בה אינו מסוגל לראות אור, וכאשר יש אור בחדר דעתו נעשית מטורפת, ואילו כאשר סביבתו חשוכה הוא נעשה רגוע. מדברי רש"י אנו למדים הלכה, שניתן להגדיר אנשים הלוקים במחלות נפש מסויימות, כמצב של סכנת נפשות, ומותר לעבור על איסורי תורה למענם, שכשם שמחללים את השבת עבור הצלת חולה שיש בו סכנה, כך הדין גם בענין מחלות נפש מעין אלו.

הטעם להשוואה זו הוא, שכאשר דעתו של האדם מטורפת, החולה עלול לפגוע בעצמו וכן באחרים, ובכך לסכנם. כך גם פסק מרן הבית יוסף להלכה (יורה דעה סימן רכח) בשם שו"ת הרשב"א, שאדם הלוקה ב"רוח רעה", ניתן להחשיבו כ"פקוח נפש", עיין שם.

כמו כן כתב השולחן ערוך בהלכות תשעה באב (אורח חיים סימן תקנד סעיף ו): "חולה שהוא צריך לאכול, אין צריך אומד, אלא מאכילין אותו מיד". והוסיף על דבריו בספר מגן אברהם (שם סעיף קטן ח), זה לשונו: "מי שהיה חסר דעה ונתרפא מיום אל יום, מותר בבשר ויין כל ימי השבוע (אף שלכל אדם אסור לאכול בשר ולשתות יין בימים הקודמים ליום תשעה באב), ולא יתענה בתשעה באב". ועיין שם בפרי מגדים שכתב, שאם יש במחלת הנפש ספק סכנה, מותר גם לאכול ביום הכפורים. ומבואר, שגדולי הפוסקים אכן החשיבו גם מחלות נפש כמצבי סכנת נפשות, וגם בהם קיים הכלל "פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה".

נביא בזה כמה דוגמאות של מחלות קשות, שעבורן מותר לחלל את השבת: סכיזופרניה. פסיכוזה. מצבי מניה-דיפרסיה. הפרעות אכילה, כגון אנורקסיה נרבוזה. אדם הלוקה במחלות אלו, כאשר הוא אינו מטופל כראוי, מצבו עלול בקלות להתדרדר למצבי סכנה קשים, לו ולסביבתו.

לסיכום: כל חולה הלוקה במחלת נפש, צריך שיהיה לו קשר הדוק עם הרופא המטפל בו, וכן עם רב פוסק הלכה, בכדי לקבל הוראה ברורה מהי ההגדרה ההלכתית למצבו, וכיצד עליו לנהוג בענין חילול השבת ושאר המצוות עבור רפואתו או הרגעת נפשו.

הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.

(אילוסטרציה: דניאלה שטרית – פלאש 90)