בכפר קטן התגוררו שני ילדים שהיו חברים קרובים למרות הפרש הגילאים בניהם, הקטן היה בן 6 והגדול בן 10.
יום אחד שיחקו הילדים בשדה ולא הבחינו שהם מתרחקים מאד מהכפר,
לפתע נשמעה צעקה, החבר הצעיר רץ לעבר הקול וגילה את חברו הטוב יושב ובוכה בתחתית באר נטושה.
החל החבר לצעוק לעזרה, אבל הכפר היה מרוחק מרחק שעה הליכה ממקום ישוב כלשהו, לא היה סיכוי שמישהו ישמע. הילד הגדול בתחתית הבאר קרא לחברו: ״אתה חייב לחפש ולמצוא חבל או משהו״. החל הצעיר לסרוק את השדה ואכן לאחר כמה דקות מצא חבל ישן!
הוא זרק קצה אחד לבאר ואחרי שחברו אחז בחבל, משך בכל כוחו עד שחברו הטוב הצליח לצאת מהבאר.
חזרו הילדים לביתם וסיפרו על האירוע המרגש לבני הכפר. הסתכלו בני הכפר על שני הילדים בפליאה ואחד מהם שאל: ״איך יכול ילד בן 6 למשוך מבאר עמוקה ילד גדול בן 10 ששוקל הרבה יותר ממנו?
״איך באמת?״, שאל אחר, ״מה היה לך מנוף בכיס?…״.
״לא זו הסיבה שהוא הצליח״, נשמע לפתע קולו השקט של קשיש חכם מזקני הכפר ״הוא הצליח משום שלא היה לידו אף מבוגר שאמר לו מה ילד קטן בן 6 לא מסוגל לעשות…״
***
בפרשתינו מצווה הקב״ה על משה לספור את בני ישראל ״שאו את ראש כל עדת בני ישראל״ במבט ראשון זו נראית ספירת אוכלוסין רגילה כפי שעושים בכל מדינה, אבל בשונה מספירת אוכלוסין שנעשית בדרך כלל על ידי אנשים מובטלים שמקבלים עבודה לזמן קצר, כאן הצוות שהסתובב לספור היו מכובד מאוד וכלל את משה, אהרון ושנים עשר הנשיאים, וצריכים להבין, למה באמת הספירה נעשתה בצורה כזו? וגם אם כבר ספירה מכובדת הרי שמשה ואהרון ששייכים לכל עם ישראל יכלו להסתובב ולקחת איתם לספירה של כל שבט את נשיא השבט, למה היו צריכים כל השבטים להיות נוכחים בספירה של שבטים אחרים?
***
מוסבר בתורת החסידות שהספירה כאן היתה במטרה מיוחדת, המטרה היתה ראשית לתת לכל יהודי לדעת ש״סופרים אותו״ הוא חשוב ולא משנה מה גדולתו ומהם יכולותיו, ודבר שני היתה חשיבות גדולה לתת לעם ישראל לראות שכל שבט צריך את השבט השני שלא יגיד יהודי משבט ראובן איך אוכל לסייע ליהודי משבט שמעון הרי אנחנו לא אותו דבר יכול להיות שהוא יותר גדול ממני או יותר מוצלח ממני, באה הספירה ומלמדת אותנו שאמנם נחלקנו לשבטים שונים וכל אחד בפני עצמו הוא שונה אבל עליו לדעת שיש לו כוחות והוא יכול לחלוק כוחות אלו עם זולתו ועליו לדעת שבלעדיו המספר של עם ישראל לא שלם, עצם המודעות שהם יקבלו תתן להם את הכוח והרצון לעזור אחד לשני.
***
יהי רצון שנזכור תמיד את המיוחדות של כל אחד מאיתנו ונשתמש באיכויות שהקב״ה העניק לנו כדי לסייע אחד לשני ובזכות זה נזכה להיות ראויים לקבלת התורה ולגאולה אמיתית ושלימה תיכף ומיד ממש.
