משל ליהודי שזכה להציל את המלך או את אחד מבניו, ושכרו היה כניסה אל גנזי ואוצרות המלך לזמן מוגבל, למען יקח מהם כאשר יוכל שאת, והנה תמה לה השעה… האח, איזו החמצה, גדולה האכזבה, חייבים לצאת…
עד כה, עד ליום הבשורה על הספר החדש אודותיו באנו כאן בסקירה, דומה היה הלימוד והעיון בגליוני 'אוצר פניני החסידות' לאותה שעת זכייה באוצרות, שמוגבלת היתה. העיון המתוק והלימוד המקיף הצטמצם לכדי פרשה אחת, והנה תמה לה שעת השהיה במחיצת האוצר וגנזכיו היקרים מפנינים. חייבים להמתין לגליון הבא… רבים אמרו וביקשו, ואף הפצירו והתחננו, 'מי יראנו טוב', הלוואי היינו יכולים לשזוף עינינו כבר בגליונות 'אוצר' השבוע הבא… כי טעמו הטועמים וראו כי טוב…
תהודה רבה וביקוש עצום יש להם לגליונות אלו, בארץ ישראל ובכל רחבי העולם היהודי כולו. רק עם הופעתם ופרסומם נודעה מידת הצמאון הגובר בקרב דורשי ה' וחושבי שמו, המבקשים להאיר לנפשם מאור תורתו של אור שבעת הימים הבעש"ט זי"ע, כי עזה אהבתם וחפצים ומתאוים הם ליאות לאורו, כאמור לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה'.
מתוכם, רבים הם שנמנו לדבר מצוה בקביעות מתחייבת, רבבות מנויי הגליון הקבועים כמו הצהירו כי דמי המנוי המועטים שווים כל הון וחללא דעלמא, בהיות השבח יתר על היציאה כהנה וכהנה, כל חפצים לא ישוו בה ואוצרות זהב ופז לא יערכו לנגדה, כי טובים דודיך מיין, אך עדיין קשה ומורכבת היתה שמירת הגליונות ואין העיון בהם נוח לזמן מרובה. כריכתם ואיגודם לכדי חיבור שלם התבקש כמו מאליו.
ואכן, זכה דורינו – דור אחרון, דורו של מלך המשיח אשר פעמי בואו מצטלצלים למיטבי שמיעה וסימני בואו כבר מוכחים ליודעי בינה, והנה מתקיימים ומתגשמים לעינינו דבריו של מלך המשיח שנאמרו למרנא ורבנא אור שבעת הימים הבעש"ט הק' כששאלו 'אימת אתי מר', והשיב לו: 'בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה…' והרי מנרתא טבתא נהרא על רישי עמא קדישא – אורה של תורת החסידות מתגלית ומתחזקת כצאת החמה בגבורתה – – –
והנה דייקא בדורינו התחוללה לה המהפכה, דווקא בעקבתא דמשיחא כאשר החושך יכסה ארץ, זכינו לסייעתא מרובה מן שמיא ויתרון האור מן החושך, להפיץ ולפרסם בעוז ובהדר את דברי תורתו של מרנא ורבנא הבעש"ט הק' יחד עם דברי תורת תלמידיו ותלמידיהם נ"ע, להאיר ולהזריח מחשכי תבל, ולהחיש גאולה ופדות לנפשינו, ובפרט עתה עם הופעת החיבור בשלימות הדרו, כלול מכל הני מעלייתא שהיו בו לברכה, בתוספת מרובה ובסידור מחודש ומדוקדק.
על זאת ישבחו אהובים וירוממו, יודו ויברכו על הזכייה העצומה של בני דורינו, לרדות מיערת הדבש ולטעום ממנה מלוא הכף נחת. רבים רבים, מכל גווני העולם היהודי כולו מעידים בפה מלא על מהפכה תורנית שהתחוללה בעקבות הופעת הגליונות שנדפסו עד כה במתכונתם השבועית. 'אוצר פניני החסידות' היה לעיניים למגידי שיעורי ולמוסרי שיחות שבועיות, ואף זכה להאיר ולרומם בהמוני בתים את סעודות השב"ק. אין זה נדיר כיום לפגוש שני יהודים שאינם מכירים זה את זה, והנה נושאים הם ונותנים בענייני הפרשה וחידושי הפירושים שניתנו לנו עליה מאת רועי ישראל, מאלו שמצאה ידם והשיגה כדי מבוקשם בגליונות האוצר דכולא ביה, המכניס שיעור שני פתחים בענייני הפרשה ונושאיה.
כי נתכנסו לפונדק אחד כל האוצרות כולם, מעשיות חכמה ו'הברקות', חידודי מוסר נוקבים ולקחה של תורה, פרפראות ופירושים יקרים ומתוקים, לקנות דעת ותבונה מכל מיני מטעמים, מבית גנזי אדמורי"ם גאונים ומחברים שאין יד הכל מצויה בספריהם, ועתה גאולת עולם ועדנה היתה לתורת ה' אשר בפיהם, ומעתה יהיו שפתות כולם דובבות, בכל מקהלות ורבבות…
