ביקור מלכותי: הנסיך הבריטי מבקר בישראל ונפגש עם רה"מ והנשיא

אמש נחת בישראל הנסיך וויליאם, הדוכס מקיימברידג', מבריטניה לביקור מלכותי רשמי ראשון בישראל. מאז קום המדינה ועד היום, משפחת המלוכה נמנעה מביקורים רשמיים בישראל, לאור התנגדות פוליטית של ממשלת בריטניה שטענה כי הדבר יתאפשר רק אחרי שיימצא פתרון לסכסוך הישראלי הפלסטיני. אחרי 70 שנה, הנסיך וויליאם, יורש העצר, נחת אתמול בנמל התעופה בן גוריון והיינו הראשון לשבור את החרם הלא רשמי. ישראל היא התחנה השנייה בביקורו של ויליאם במזרח התיכון, והוא יגיע לכאן לאחר יממה בירדן, ובהמשך השבוע הוא יבקר גם ברשות הפלסטינית.

את הבוקר (שלישי) פתח הדוכס בביקור במוזיאון ביד ושם בירושלים, שם נפגש עם ניצולי שואה שבריטניה הצילה במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך הסיור תיאר את מראה נעלי היהודים שנלקחו על ידי הנאצים כמחזה "מחריד". הפמליה המלכותית נפגשה עם ניצולי שואה שהיו על "קרון הילדים קינדר טרנספורט", עברה באנדרטת הילדים ואז השתתפה בטקס באוהל הזיכרון, במהלכו הדליקה נר.

בתום ביקורו ביד ושם אמר הנסיך כי "הביקור שערכתי היום ביד ושם היה מרגש מעומק הלב. כמעט שבלתי ניתן לתפוס את ממדי האירוע המזעזע שהתרחש בעבר". הוא הוסיף כי "אל לנו לשכוח את השואה לעולם – את הרצח של שישה מיליון גברים, נשים וילדים, רק בשל היותם יהודים. על כולנו מוטלת האחריות לזכור וללמד את דורות העתיד על זוועות העבר כדי שלא יחזרו לעולם".

מיד ושם יצא הנסיך לפגישה עם ראש הממשלה במעונו בירושלים. נתניהו ערך לנסיך סיור בביתו וסיפר לו על שירותו הצבאי. בסרטון שהעלה ראש הממשלה אחר הצהריים בעקבות הביקור אמר נתניהו כי שמח לארח את הנסיך בביקור הרשמי הראשון של בן משפחת המלוכה בישראל. נתניהו כינה את המפגש בין הנסיך לבין צאצאיה של המשפחה שהצילה אם סבתו הנסיכה אליס "רגע מרגש מאוד".

"היא הייתה שם, והיא הגנה על משפחה יהודיה מהגסטפו, ופגשנו עכשיו את הצאצאים שלה שפגשו אותו", הוסיף נתניהו. "אמרתי לו שהוא בטח מאוד גאה בסבתא רבא שלו שהצילה יהודים חסרי מגן. ואני כראש ממשלת ישראל מאוד גאה על כך שיהודים אינם חסרי מגן יותר. יש לנו, ברוך השם, צבא להגן על עצמנו בכוחות עצמנו".

הנסיך ויליאם נפגש גם עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבית הנשיא. במהלך הפגישה אמר ריבלין לנסיך, שצפוי לבקר מחר ברשות הפלסטינית: "העבר לעבאס מאיתנו מסר של שלום". במהלך יום הביקור הראשון, השתתף הנסיך בקבל פנים בבית השגריר הבריטי ברמת גן, נפגש עם ראש הממשלה ורעייתו, ביקר במוזיאון יד ושם וסייר בתל אביב.

ריבלין פנה לנסיך בפגישתם – ואמר: "הוד מלכותו, ברצוני לספר לך שנולדתי ב-9 בספטמבר 1939 כנתין בריטי. הצהרת בלפור למעשה סייעה להקמת מדינת ישראל ולהביא לכלל מציאות את העובדה שהעם היהודי חייב לחזור למולדתו ושאנחנו נוכל לחלוק את המדינה עם כל האנשים שחיים כאן ועם כל העמים".

הנסיך וויליאם השיב לריבלין: "אני מעריך מאוד את קבלת הפנים החמה כאן בישראל. אני מנסה להבין את התרבות הישראלית; ביקרתי ב'יד ושם' וחשבתי שיש לי ידע רב על הזוועות שקרו ליהודים במלחמת העולם השנייה. הייתי רוצה לדעת הרבה יותר על האזור ואני מקווה מאוד שהשלום ישרור בו. אני חושב שהביקור יהיה מעניין מאוד עבורי ואני מצפה בכיליון עיניים לפגוש את שני הצדדים".

לקראת הערב השתתף הנסיך בקבלת פנים בבית השגריר הבריטי ברמת גן ואמר כי "באזור הזה יש היסטוריה מסובכת, תושבי המזרח התיכון סבלו מעצב ואובדן". הנסיך הוסיף כי הוא מקווה לשלום בין ישראל לפלסטינים, והבהיר: "אני יודע שאני חולק עמכם את הרצון לשלום בר-קיימא. בריטניה צועדת עמכם לקראת עתיד משגשג".

הנסיך התייחס לביקור מוקדם יותר היום ב'יד ושם' ואמר כי "ביד ושם הבנתי את המסר שלעולם לא נשכח את מה שקרה ליהודים בשואה. אני נושא אחריות לדור שלי לשמור על הזיכרון בחיים, כאשר דור השואה והניצולים יחלוף מן העולם. הסיפור המדהים של ישראל הוא דור של זיכרון ושל העבר הנורא. אבל גם ציפייה קדימה לעתיד טוב יותר".

במסגרת ביקורו באזור צפוי הנסיך לבקר גם ברמאללה. כחלק מביקורו במזרח ירושלים יבקר ויליאם בכותל ובכנסיית מריה מגדלנה סמוך להר הזיתים, שם קבורה סבתו של אביו צ'ארלס, אליס פון באטנברג.

בארמון קנזינגטון, משכנו של הנסיך, ניסו עד מאוד להרחיק את הפוליטיקה מהמסע ולהתמקד בבני אדם, תרבות, הייטק וצעירים, וכן להדגיש כי מדובר בביקור ההיסטורי ופורץ דרך. עם זאת, הפוליטיקה הישראלית-פלסטינית הצליחה להכתים את ההכנות: בירושלים הביעו מורת רוח על הגדרת הביקור ברשות הפלסטינית, שכולל גם סיור במזרח ירושלים ובעיר העתיקה, כביקור ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים".

למרות שמדובר בטרמינולוגיה שבה בריטניה משתמשת באופן רשמי במשך שנים רבות, ראש הממשלה תקף את בית המלוכה על ההגדרה והדגיש בישיבת שרי הליכוד כי "ירושלים היא בירת ישראל לנצח נצחים". מצד שני, ברשות הפלסטינית רואים בביקור מעין התנצלות לא רשמית על הצהרת בלפור, שנחשבת לאבן דרך במאבק הציוני להקמת מדינת היהודים.