ארגוני הטרור הפלסטיניים קיבלו אחריות על הרקטות: הפגזה תיענה בהפגזה

בהודעה משותפת שפרסמו היום (רביעי) כלל הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה הם נטלו אחריות למטח הרקטות שנורה הלילה לעבר שטח ישראל. "כל הפצצה תיענה בהפצצה, לא נשלים עם המשך התקיפות של צה"ל", נכתב בהצהרה.

בהודעה משותפת שמסרו, אמרו הארגונים הפלסטיניים כי הם "תקפו כמה יעדים צבאיים ציוניים בעוטף עזה בתגובה לפגיעה ברכב אזרחי, על בסיס הנוסחה הפגזה מול הפגזה". בין היעדים שתקף חיל האוויר הייתה מכונית במחנה הפליטים נוסיראת שבמרכז הרצועה, שהייתה שייכת למפקד שטח בכיר בחמאס.

עוד הזהירו הפלגים: "לא נרשה לאויב לקבוע משוואות על עמנו, נשארים נאמנים לפצעי עמנו ודם ההרוגים שלו. הפלגים עומדים מאוחדים מאחורי העם הפלסטיני, מוכנים לתגובה מידית לכל התקפה נגד בני עמנו".

הודעתם מגיעה אחרי הלילה המתוח שעבר על תושבי עוטף עזה שנאלצו שוב להיכנס למרחבים המוגנים בעקבות מטח שיגורים שנורה לעבר יישובי עוטף עזה. צה"ל אישר כי זוהו 12 רקטות שנורו לעבר שטח ישראל וכי מערכת כיפת ברזל יירטה בהצלחה שלושה מהם. בצבא הדגישו כי לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה ממטחי הרקטות.

עוד מסרו בצה"ל כי האזעקות החלו בעקבות תקיפת רכב של חבר בחוליית משגרי בלוני תבערה ושתי עמדות תצפית של חמאס ברצועה באמצעות כלי טיס של חיל האוויר. לדברי חוקרי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, בשלושת החודשים האחרונים מיישמת חמאס מדיניות חדשה של אלימות מבוקרת כלפי ישראל, שהחליפה את מדיניות הריסון שננקטה בשלוש וחצי השנים שחלפו מאז מבצע "צוק איתן".

משמיצו הצעדות ההמוניות את עצמן בעיקר של התעייפות תושבי הרצועה העלתה חמאס לקדמת הבמה את "טרור ההצתות", הגם שהצעדות עדיין נמשכות. שיגור עפיפוני ובלוני תבערה ונפץ, שהחל כיוזמה מקומית בקנה מידה קטן, גדל והשתכלל וחמאס נטלה על עצמה את הפיקוד. כתוצאה מ"טרור ההצתות" נשרפו עד כה למעלה מ-25,000 דונמים של שדות חקלאיים וחורש טבעי ושובשה שיגרת חיי היום-יום של תושבי יישובי עוטף עזה.

משהעלה צה"ל את "מדרגות התגובה" כלפי משגרי העפיפונים והבלונים וכלפי חמאס הגיבו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בירי רקטות ופצצות מרגמה ליישובי עוטף עזה והנגב המערבי (כ-200 רקטות ופצצות מרגמה, בשני סבבי הסלמה גדולים). במישור הפומבי הודיעו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין כי הן שינו את "משוואת התגובה" הקודמת ואימצו משוואה חדשה שכותרתה: "הפגזה [תענה] בהפגזה ודם בדם".

לדבריהם, משמעות ירי הרקטות ופצצות המרגמה הינה, שחמאס העלתה את רף האלימות המבוקרת, שהיא מפעילה במסגרת מדיניותה. דומה כי חמאס נחושה, להמשיך במדיניות ולהימנע מלשוב לסטאטוס קוו אנטה, שבראייתה עלול להציב אותה בעמדת חולשה מול ישראל ובזירה הפנים-פלסטינית. כתוצאה ממהלכי חמאס נוצר בשטח נוצר תהליך הסלמתי, העלול להוביל לעימות צבאי נרחב עם ישראל, שממנו ניסתה חמאס להימנע עד כה. נראה לנו כי חמאס לוקחת בחשבון התפתחות כזאת וכי סיכון ההידרדרות לעימות צבאי נרחב אינו מרתיע אותה ואינו מניע אותה להפסיק את התהליך שהיא מחוללת או לפחות למתן אותו.

חמאס חותרת לכך שהמדיניות החדשה שהיא מנהלת תציב אותה בסופו של דבר בעמדת כוח מול ישראל, שממנה היא תוכל לנהל עמה משא ומתן עקיף על הסדר. הדרישות שתעלה חמאס במסגרת הסדר יתמצו להערכתנו בעיקר בתחום הכלכלי. עיקרן של דרישות אלה הינו קבלת סיוע כלכלי מאסיבי, בינערבי או בינלאומי, שיאפשר שיקום משמעותי של התשתיות ברצועה (בתחום החשמל, למשל) ויקל על חיי היום-יום של תושבי הרצועה. חמאס צפויה גם לדרוש מימוש ביטויים מעשיים ל"הסרת המצור", למשל: פתיחת מעבר רפיח, הרחבת נפח הסחורות המועברות לרצועה דרך ישראל ויצירת מוצא אווירי, ימי או יבשתי לתושבים היוצאים מהרצועה. חמאס גם צפויה לדרוש הפסקת הסנקציות שהטילה הרשות הפלסטינית על הרצועה וחידוש העברת משכורות ותקציבים מרמאללה.

מהי "התמורה" שחמאס תהיה מוכנה לתת לישראל אם ייענו ציפיותיה לסיוע כלכלי מאסיבי והקלה של "המצור" על הרצועה במסגרת הסדר אפשרי? להערכת החוקרים, "התמורה" המרכזית, בראיית חמאס, תהייה בתחום הביטחוני, קרי – התחייבות לרגיעה ארוכת טווח בגבול הרצועה וכפיית התנהגות מרוסנת על שאר הארגונים (בנוסח הרגיעה שהתקיימה לאחר מבצע "צוק איתן"). לעומת זאת לא תסכים חמאס, להערכתנו, להעניק תמורות שתיתפסנה על ידה כבלתי נסבלות, למשל: העברת הרצועה לשליטה אפקטיבית של הרשות הפלסטינית; התפרקות מנשקה; הפסקת התעצמותה הצבאית או הפסקת העידוד והסיוע לטרור ביהודה ושומרון. זאת משום שמשמעות "תמורות" שכאלה הינה ויתור על מהותה של חמאס כתנועה ג'האדיסטית אסלאמית רדיקלית החותרת להשמיד את ישראל בדרך של טרור ואלימות.