משרד האוצר פרסם הערב (חמישי) כי הגירעון הממשלתי ל-12 החודשים האחרונים גדל בפברואר ל-3.5%. תזמון הפרסום, בשעת ערב מאוחרת, אינו מקרי – נתונים של הגירעון מתפרסמים ב-3-2 בחודש. העובדה שבמשרד חיכו ל-23:00 ביום חמישי, כשלמחרת לא יוצאים עיתונים כלכליים, נועדה כנראה להסתיר את הדבר, שאינו מיטיב עם שר האוצר משה כחלון, מהעין הציבורית.
החריגה מהיעד מוסברת בעלייה בהוצאות הממשלה וכן בירידה בהכנסות ממיסים. באוצר מסבירים שבחודש פברואר ניתנו החזרי מס ומע"מ בשיעור גבוה יחסית. לא ברור אם הדבר נובע מהאטה במשק או משיפוץ אפשרי של נתוני הגרעון בשנה שעברה.
הגירעון בפברואר 2019 לבדו הסתכם ב-4.9 מיליארד שקל, לעומת 2.3 מיליארד שקל בפברואר 2018. בינואר ופברואר 2019 יחד הסתכם הגירעון ב-5.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של 2.3 מיליארד שקל בשני חודשים אלה אשתקד.
סך הוצאות הממשלה בחודשיים הראשונים של השנה עמדו על 54 מיליארד שקל – גידול של 11% בהשוואה להוצאות שנה שעברה, בעוד שהתכנון המקורי דיבר על גידול של 5.2%. נתון זה מעלה שאלות על רקע בחינת מבקר המדינה את הטענות לפיהן משרד האוצר דחה הוצאות מסוף 2018 ל-2019.
בתוך כך, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין ורז נזרי מסרו הערב לאוצר חוות דעת, לפיה אין מניעה לקיים שימוע על הצו המפחית מכסים על מוצרי חלב בתקופת בחירות, אולם הבהירו כי שר האוצר כחלון לא יוכל לחתום עליו. מה שאומר כי כחלון לא יוכל להפחית את מחיר החלב אותו כל כך התעקש לשמר על אף החלטת בג"ץ לאפשר לחברת תנובה להעלות את מחירי החלב.
