הממשלה ביקשה מהוועדה ארכה של 6 שבועות, לצורך קידום חקיקה ראשית שתאפשר את השימוש בכלי של השב"כ למאבק בקורונה, אולם לאחר דיון מפורט אישרה הוועדה את הצעתו של היו"ר, ח"כ רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, הארכה של שלושה שבועות בלבד.
בתחילת הדיון הסביר ראש המל"ל לחברי הכנסת כי "למרות שהנתונים טובים ומעלים שאלה, דווקא בעת כזו משום שפוטנציאל ההדבקה גדל אנחנו צריכים כלי שיאפשר פעילות כירורגית, מהירה שתקטע את שרשרת ההדבקה ולאפשר לאוכלוסייה להמשיך בחייה. אין לנו חלופות זמינות מתאימות בשלב זה לצורך הזה. אנחנו ממשיכים לחפש חלופות והאפשרות להפעיל את שב"כ איננה עדיפות ראשונה, אם יהיה כלי שייתן מענה בהחלט נאמץ אותו".
היו"ר אשכנזי: "נכון להגן על הציבור מפני הדבקות, דווקא עכשיו כשפתחנו את המשק. עניין החלופות הוצג בפנינו ועולה מכך שבעת הזאת אין חלופה אחרת שנותנת מענה. אני ממליץ לאפשר לממשלה להתקדם בתהליך החקיקה ויחד עם זאת להגביל את ההארכה של השימוש בכלי לשלושה שבועות (עד ה-26 במאי 2020), תוך המגבלות והריסונים שאישרה הוועדה בעבר, במקום 6 השבועות שביקשה הממשלה – זה האיזון הנכון שיאפשר להותיר שימוש בכלי לניטור בסוגיית שרשראות ההדבקה. מדובר בצעד מידתי, שיאפשר ניטור חולים או שוהים בסביבתם וגם לבחון את המשמעות וההשפעות של פתיחת המשק".
בעד הצעתו של היו"ר אשכנזי הצביעו גם ח"כ גדעון סער, ח"כ יואב קיש, ח"כ איילת שקד, ח"כ יואב בן צור וח"כ עמיר פרץ. לעומתם, חברי הכנסת יאיר לפיד, רא"ל (מיל') משה יעלון ואלי אבידר התנגדו – והצעתו של היו"ר אשכנזי אושרה.
ח"כ איילת שקד אמרה בדיון כי" "במגיפה הזו נפגעו זכויות רבות מאוד, הזכות לחרות, הזכות לפרנסה, לא יכולנו לצאת מהבית, מיליון אנשים איבדו את פרנסתם. בשלב הזה הפגיעות הללו הרבה יותר חמורות מאשר הפגיעה בפרטיות. העובדה שהשב"כ מפעיל את הכלי הזה ולא חברות פרטיות זה יותר מוגן, שכמה שפחות אנשים יתעסקו עם המידע. לדעתי פסיקת בג"צ היא טעות, בגלל שהכלי הזה דרקוני, אז דווקא חקיקה מאפשרת בעתיד שוב להשתמש בו. הצעתי להאריך בחודש ונתכנס כאן ונראה אם אנחנו רוצים להמשיך בהליך החקיקה".
מהנתונים שהועברו הבוקר על ידי משרד הבריאות והשב"כ לקראת הדיון, עולה כי 7% מסך כל האנשים שקיבלו הודעות על כך שהם מחויבים בבידוד התגלו כחולים בקורונה. מדובר ב-5,516 חולים, נכון ל-29 באפריל, שאותרו על ידי השב"כ, אך אין זה אומר שכולם נכנסו לבידוד רק בשל האיכון. ייתכן שחלקם היו נכנסים לבידוד ממילא עקב חקירה אפידמיולוגית או ידיעה אישית על מגע עם חולה. לא ניתן לדעת כמה מבין ה-5,516 הם מאותרים "בלעדיים" של השב"כ וכמה היו נמצאים גם מסיבות אחרות.
עוד נכתב בסקירה כי "יש לאפשר משך זמן מתאים להתנעת הליך החקיקה, כדי לוודא שהחקיקה שתונח על שולחן הכנסת תהיה תוצר של עבודת מטה ממשלתית מעמיקה ומסודרת. ואולם, יש להבטיח כי לכנסת ייוותר די זמן לקיים דיונים בהליך שראוי 'יהיה מזורז אך לא חפוז', בהתחשב במשמעות של הפעלת שירות חשאי למשימה שאינה ביטחונית, ובהתחשב בהשלכות ההסדר על הזכות לפרטיות של אזרחי המדינה".
