"צרפת דוחפת לסנקציות על ישראל במקרה של סיפוח ביהודה ושומרון"

צרפת דוחקת בשותפותיה באיחוד האירופי לאיים על ישראל בתגובה חריפה אם תחליט לספח חלקים משטחי יהודה ושומרון. לפי הדיווח בסוכנות רויטרס, שלושה דיפלומטיים באיחוד אישרו את הדברים והוסיפו כי גם בלגיה, אירלנד ולוקסמבורג מעוניינות לדון באפשרות של צעדי ענישה כלכליים אם ישראל תבצע את המהלך.

על הממשלות האירופיות לפנות לנציבות האיחוד ול-EEAS, המחלקה שאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד, כדי שאלו ינפקו רשימת צעדי ענישה אפשריים. אך כבר במהלך מפגש שייערך ביום שישי הקרוב בין שרי החוץ האירופים הם מתכוונים לדון בסוגיה.

לפי הדיווח ברויטרס, שלושת הדיפלומטים סירבו לפרט מהם הצעדים שמדינות האיחוד האירופי שוקלות לנקוט. מטעם האיחוד האירופי סירבו להגיב על הדיווח ישירות, אך הבהירו שצעדי סיפוח מנוגדים לחוק הבין לאומי. אם הוא יתבצע בכל זאת האיחוד האירופי יפעל בהתאם, איימו.

עם זאת, לפי תקנון האיחוד האירופי כל צעד חייב להתקבל בקונצנזוס של כל 27 המדינות החברות. מדינות האיחוד מחולקות ביחס לישראל ל-3 חלקים – חלק מהן נחשבות עוינות מאוד כלפי ישראל, בהן: צרפת, שוודיה, בלגיה, לוקסמבורג, אירלנד וספרד. אלה ככל הנראה ידחפו לסנקציות חריפות מאוד במקרה של סיפוח. חלק נוסף נחשב לידידותי מאוד, בהן: בולגריה, רומניה, צ'כיה, הונגריה ואוסטריה. אלה צפויות להתנגד לסנקציות. ושאר המדינות שהם כמחצית מהאיחוד מחזיקים בעמדה תלויה בעניין שנידון כלפי ישראל.

לפי חוקת האיחוד האירופי, החלטות משמעותיות בתחום מדיניות החוץ אפשר לקבל רק בהסכמה של כלל המדינות. לכן ההערכה היא שידידות ישראל באיחוד, ובהן הונגריה, צ'כיה, רומניה ובולגריה, יחסמו יוזמות של ענישה קשה כלפי ישראל.

האיחוד האירופי: "מודאגים מהצהרות ישראל – סיפוח לא יעבור ללא תגובה"

כזכור, בתחילת השבוע דווח כי נציבות החוץ של הארגון דנה בשאלה כיצד להעניש את ישראל, אם וכאשר תחיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, בהתאם לתוכנית הנשיא טראמפ. לפי פרסום ב'ישראל היום' מפי גורמים המעודכנים בדיונים, עולה כי שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל, שידוע בעמדות עוינות לישראל זה שנים רבות, מוביל את הקו החריף ביותר כלפי המהלך. מנגד, נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, וכן מדינות באיחוד האוהדות את ישראל משדרות קו חיובי יותר.

שבדיה, אירלנד ולוקסמבורג, דוחפות לתגובה החריפה ביותר, העונש לפי אותה תגובה יהיה ביטול הסכם האסוציאציות, המסדיר את יחסי האיחוד וישראל. במקרה כזה הפגיעה הכלכלית תהיה משמעותית. אפשרות נוספת היא הוצאת ישראל מתוכנית אופק 2027, שבמסגרתה מוסדות מחקר, מדע וטכנולוגיה מקבלים מענקים מצטברים של מאות מיליוני שקלים. תרחיש אפשרי נוסף הוא השעיית הסכם השמיים הפתוחים עם ישראל, שממתין ממילא לאשרור סופי של האיחוד. ייתכנו צעדים נוספים.