"ניתוח המבוסס על נתוני הממשלה, מצביע על מחסור של 70 אלף יחידות דיור במדינה", כך אומר אוהד דנוס יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. דנוס אמר את הדברים בכנס לשכת השמאים שנערך באילת. בכנס טענו גורמים בענף כי המחסור ביחידות דיור נעוץ בבירוקרטיה הסבוכה של המדינה.
קרא עוד:
[postim]
אדריכלית מחוז מרכז, דניאלה פוסק, בשנה האחרונה אישר המחוז הקמת 19 אלף יחידות דיור ש"התחבאו" ב-1,500 תוכניות בינוי. מדובר ביחידות דיור שהתעכבו משום שהמתינו לאישור הוועדות המקומיות והמחוזיות – כלומר היו יכולות לקבל אישור עוד קודם לכן.
עוד סיפרה פוסק כי מתוך תוכניות הבינוי, כ-1,200 מהן כלל לא הוסיפו יחידות דיור, תעסוקה ומסחר למבנים. למעשה, החלק הארי עסק בתוכניות קטנות כגון בניית חדרי יצאה לגג והוספת מרפסות.
יוסי חסון מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל פוסק, לא קיים סדר במוסדות התכנון, ההתנהלות המסורבלת של העיריות והממשלה היא זאת שבעצם יוצרת את בועת הנדל"ן ומחירי הדיור הגבוהים. בתור יזם נדל"ן הפועל בתחום הפינוי בינוי והתמ"א שנים רבות אנו סובלים מבירוקרטיה ודחיות מצד העיריות השונות . במקום שהעיריות יפנימו אומר חסון, כי תוכניות פינוי-בינוי והתמ"א יכולות להוות מנוף מצוין לפתרון מצוקת הדיור משום שבמסגרתן ניתן להרחיב את מספר יחידות הדיור על אותה הקרקע הם אינם פועלים לקידומה.
חסון מוסיף כי מעבר לתוספות של יחידות דיור רבות בערים מבוקשות, ולירידה שהמהלך יוביל במחירי הנדל"ן הגבוהים, ייהנו הדיירים מחיים חדשים שיתכן כי מעולם לא היו יכולים להגיע אליהם ללא לקיחת משכנתא, תמיכה וכל סיוע אחר. כמו כן, שווי הנכס שבו הם יגורו יקפוץ בעשרות אחוזים כך שיוכלו להרוויח נטו לכיס בסביבות ה550,000 אלף שקלים על הדירה אם יחליטו למכור.
