תורה וחסד, אמונה ואהבת תלמידי חכמים • מרת מרים אלבז ע"ה

המנוחה ע"ה נולדה במרוקו, באזור מחוז "תאזנאכת" לא הרחק ממראקש, בבית הוריה שהיה ספוג בבית של עובדי ה', בעלי אמונת חכמים, משם שאבה אמונה ובטחון, קדושה צניעות ויראת שמים. זכתה להגיע לארץ הקודש בתקופת העליה יחד עם בעלה וילדיה והשתקעה באשקלון, שם המשיכה יחד עם משפחתה באותה דרך של אהבת תורה ואמונה שהנחילה לילדיה.

סדר יומה החל בשעת בוקר מוקדמת לאחר שנטלה ידיה, היתה מניחה את ידיה על המזוזה בפתח הבית ומתרפקת בתפילות כשרק שפתותיה נעות בתפילה להקב"ה עבור בני משפחתה ועל כל עם ישראל לישועה ורחמים. משם היתה פונה למטבח וניגשת להדליק נרות לכבוד הצדיקים כמו רשב"י רבי מאיר בעל הנס ועוד צדיקים.

בעלה ר' מסעוד ז"ל שהיה משכים קום כל יום לעבודת הבורא ומחבורת לומדי הזוהר, נפטר בעודה צעירה וכך נותרה אלמנה עד יומה האחרון, אסון נוסף פקד את המשפחה כאשר בנה הבחור דוד ז"ל נפטר לאחר מחלה, והצדיקה עליה את הדין באמונה ובתמימות.

משפחתה היו קשורים לרבני ואדמו"רי משפחת אבוחצירא בעוד שהתגוררו במרוקו, אשר זכו לארח בביתם חלק מרבני המשפחה שהיו מגיעים למחוז שלהם.

בארץ המשיכו את הקשר ובפרט כאשר סידנא בבא סאלי זצוק"ל התגורר מס' שנים באשקלון, האבא ר' מסעוד זצ"ל היה לוקח את ילדיו לביתו של הבבא סאלי שזכו לברכתו מס' פעמים וידע להשריש לילדיו את האהבה וההתבטלות לצדיקים ורבנים.

מעולם לא אמרה נואש, על אף שהיו חייה מלאים קשיים, תמיד צהלה ושמחה היתה על פניה, מידותיה הנעלות היו ידועות לעין כל, ביתה היה בית של חסד לכל דכפין, ובכל עת, תמיד האירה פנים לכל אדם והיתה שמחה בחלקה, גם כשהיתה חולה ומנת סבל היו חלקה, תמיד הודתה לה' יתברך על רחמיו וחסדיו וכך גם היתה מעודדת את האחרים.

אהבה וכיבדה מאוד את התלמידי חכמים ואת לומדי התורה, טרחה עבורם והיתה מבשלת מאכלים ושולחת בהזדמנויות שונות. כך ידוע שהיתה מכבדת עד למאוד את אחיינה הגאון רבי מאיר רווח זצ"ל שכיהן כרב בעיר אשקלון כ-40 שנה ובכל הזדמנות היתה מוקירה אותו על כך שהיה רב ותלמיד חכם ואף הוא היה מכבדה בכבוד גדול, וכשנפטר בתשע"ז היתה בצער גדול כל אותה התקופה.

דאגה לחנך את כל ילדיה בחינוך עם ערכים, תורה ומצוות. היתה משקיעה במסירות רבה בילדים ודואגת לכל מחסורם, וכשגדלו ולמדו מחוץ לעיר, היתה נוסעת לבקרם ולעודדם כשבידה סלים עמוסים כל טוב,  על מנת שלא יחסר להם מאומה, כך למרות כל הקושי והמאמץ, לא חסכה וכל זה כדי להאהיב את התורה על ילדיה. ואכן זכתה שכולם זרע ברך ה' בדרך של תורה מצוות ואהבת התורה ובעלי אמונת חכמים.

ממעט הכסף שהיה לה, היתה משתדלת לעשות בזה צדקה, לתמוך בתלמידי חכמים ובמוסדות תורה גם כשמצבה הכלכלי לא שפר עליה, נהגה שלא להשיב פנים ריקם. פיה לא היה פוסק מלברך את כל מי שהיה במחיצתה, תמיד החדירה בכולם את האמונה בה' יתברך שהכל נעשה על ידו.

שמחה גדולה היתה לה בעת ששמעה שבנה הגדול יבלחט"א ר' אברהם הי"ו זכה להקים ולבנות בית כנסת ע"ש התנא רבי מאיר בעל הנס בעיר, ובמעמד חנוכת בית הכנסת היתה מבשלת ואופה לכבוד המתפללים בהרגשה כאילו חיתנה את אחד מילדיה, שמחתה גברה יותר כאשר זכתה לרכוש ספר תורה מהודר לע"נ בעלה ר' מסעוד זצ"ל ולהכניסו ברוב עם לבית הכנסת כיאה לכבודה של תורה.

בשלוש שנים האחרונות, חלתה ומצבה ידע עליות ומורדות, למרות הסבל שהיה לה, תמיד כשנשאלה איך מרגישה, היתה עונה "ברוך ה' ותמיד נודה לה' יתברך שלא מחסיר כלום מאתנו". תמיד ילדיה ונכדיה היו סביבה במסירות רבה, לא משו ממיטת חוליה ובמסירות מיוחדת דאגו לכל צורכיה בכל עת. בחודש האחרון אושפזה בבית חולים 'ברזילי' ובליל יום שני האחרון, השיבה את נשמתה הטהורה לבוראה כשכל ילדיה וקרוביה סמוך למיטתה זועקים 'שמע ישראל' כשהצדיקה עליה את הדין באהבה.

מיד עם הישמע הבשורה המרה, התארגנו למסע ההלוויה שנערך בשעות הצהריים.

בהלוויתה בבית העלמין גבעת ציון, השתתפו קהל רב ובראשם רבנים ותלמידי חכמים. את מסכת ההספדים פתח אחיינה הרה"ג ר' שלמה ועקנין מב"ב, הרב ניסים אלמליח רב רשות שדות התעופה, חתנה ר' מאיר דהן, נכדה הרב דוד אלבז. את מסכת ההספדים חתם הרה"ג ר' אבנר עמר ראש ישיבת "אור מאיר" באשדוד.

בדבריהם הזכירו את צידקותה הגדולה ומעלתה שהיתה מוקירה תלמידי חכמים, את מעשי החסד הרבים שעשתה במשך כל ימי חייה.

כן ציינו את מידותיה הנאצלות של המנוחה, אהבת התורה שהיתה לה בבחינת  ותורת חסד על לשונה – עם תורת חסד לכל אחד ואחת ומאירה פנים בסבר פנים יפות. הרבנים קראו להתחזק בלימוד התורה, אהבת הבריות וגמילות חסדים להתחזק בבין אדם לחבירו ולראות תמיד במעלתו של הזולת, ציינו שהמנוחה ע"ה לא עשתה שום תוארים באוניברסיטה ולמרות זאת היתה אישה לדוגמא עם מידות נדירות ומעלות טובות שהפיצה לכל מי שהיה בקרבתה, זכתה להשאיר משפחה לתפארת, אנו כאן מצדיעים לה, דודה מרים – תהיי גאה במעשייך, אומנם את עולה לישיבה של מעלה והותרת חלל גדול, תמשיכי להתפלל עלינו שכולם ימשיכו להיות מלוכדים ומאוחדים תחת שרביטו של הבן הגדול היקר ר' אברהם הי"ו ותתפללי לפני כסא הכבוד על כל עם ישראל ושהקב"ה יאמר די לצרותינו  ויושיע אותנו בקרוב יהי זכרך ברוך.

לסיום, מר אלי יפרח יו"ר חברא קדישא באשקלון, ערך בקשת מחילה בשם המשפחה. לאחר אמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה מלווה בתקיעות שופר כנהוג.

בכך נחתמו פרקי חייה של אשה צדקנית מדורות עברו, חדורת אמונה בתורה ובלומדי התורה, בהותירה אחריה חלל גדול בקרב המשפחה, ובקרב מוקיריה הרבים המבכים את הסתלקותה, אשר מעשיה הטובים מלווים אותה בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

זכתה המנוחה ע"ה והותירה אחריה דור ישרים מבורך, בנים, בנות, נכדים ונינים ההולכים בדרך התורה והמצוות ומזכים את הרבים שהנחילה יחד עם בעלה זצ"ל.

תנצב"ה