משה כהן שב ומגלה ניגון חב"די אבוד וילד פלא חדש

בתשע"א פרץ לתודעתנו "הניגון האבוד" שמסתבר שהוא לא אבד לאיש, אך כבש את מקומו בצמרת ניגוני החסידים • היום, שב משה כהן ושולה מן ההיסטוריה עוד ניגון אבוד שיעלה אף הוא אל רחבת הריקודים בסערה

הקהל הרב שהשתתף בארועי פתיחת שנת התשעים לעיר התורה והחסידות בני ברק, הופתע כשעלה לבמה ילד פלא חדש אותו טרם הכירו. שירת הילד הרעידה את לבבות הנוכחים, ורישומן ניכר עוד שעות רבות לאחר מכן, יחד עם התהיות מי הוא אותו ילד פלא אלמוני.

ובכן, אנו שמחים לחשוף כאן לראשונה כי מדובר בילד ארי רייך. מי שגילה אותו הוא לא אחר מאשר ר' משה כהן מנצח מקהלת 'המשמחים' ובעל חברת ההפקות 'פריילאך'. כזכור, מדובר בתחביב ישן של כהן – לגלות ילדי פלא. בערב חג סוכות האחרון, גילה את חיים מרדכי אייזנבך אשר היכה גלים בכל עולם הנגינה החסידי, אך קולו שהתבגר בטרם עת, אילץ את ר' משה למצוא פלא חדש, ומסתבר שאכן מצא.

בהשגחה פרטית מופלאה התגלגל לאזניו של ר' משה, ניגון חב"די עתיק שטרם ראה אור. כמי שדאג לפרסם את ניגון חב"ד האבוד הקודם, המיוחס לתלמידי הצמח צדק, דרך אלבומו של בערי וובער, החליט כהן לשלב בין שני התגליות. ארי רייך הוכנס לאולפני טנור יחד עם הזמרים אהרל'ה סמט ומנדי וייס, מקהלת פרחי שיר ושבח של חיים מאיר פליגמאן מארצות הברית וטובי הנגנים, שעל כולם מנצח המעבד שמוליק לוטרמן. על המיקסים הופקד חיים גוסטמן. התוצאה המוגשת לפניכם היא הלהיט הבא בעולם המוסיקה החסידית.

ארי רייך משתתף גם בקטעי סולו מרשימים בהקלטה חדשה של הניגון העתיק קה ריבון של שומרי אמונים שיצא בע"ה בקרוב, ויחד עם מקהלת 'המשמחים' נטל חלק במצגת שהופקה עבור ת"ת חכמת שלמה בירושלים וכן יופיעו במספר דינרים חשובים במהלך החודשים הקרובים. מוזמנים להמשיך ולעקוב.

הסינגל יחולק חינם אין כסף בחנות גל-פז החדשה בגאולה, ירושלים.

האזינו לניגון האבוד שמצא את דרכו אלינו

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
7 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

זה לא ניגון אבוד ולא נעליים, מדובר בניגון חב״די מושר ומוכר

המילים של השיר:
"בשעה שמלך קודם בואו לעיר יוצאים אנשי העיר לקראתו.
והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שומרות לכולם.
אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים".

רבנו הזקן ביאר בלקוטי-תורה ד"ה "אני לדודי ודודי לי" ראשי-תיבות אלול – שעניינו של חודש אלול "יובן על-פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם… וכך העניין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה… שהוא עניין הארת י"ג מידות (כמו שכתוב לפני זה ש"באלול הוא זמן התגלות י"ג מידות הרחמים") שיהיה פנים בפנים… כמו שכתוב אל ה' ויאר לנו".

ואם כבר כתבנו אז אני מצטרפים לקודמי ואומר כי כל חב"דניק אמיתי יודע את השיר, וזה אף פעם לא היה אבוד…

אז אוקיי,
כנ"ל השיר הוא ניגון חב"ד עתיק שהתבצע כמה וכמה פעמים בכל מיני הזדמנויות, (כמדומני, כמה שזכור לי כרגע, חיליק פרנק מבצע באחד האלבומים שלו,)
מנגנים אותו באירועים כבר שנים,
אז מה? 3 אנשים לא מכירים את הניגון הזה אז זה כבר נהיה "הניגון האבוד"???
(או שזה גימיק לפרסם שירים?)
אז כל שיר שגילו מעל 15 שנה כבר נהיה הניגון האבוד???
או שבתכנית להפיק אלבום "הניגון האבוד" (עכשיו זה כבר הניגון האבוד 2)?

ולמה דווקא חב"ד??? (לא שח"ו יש לי משהו נגד חב"ד חס ושלום – חלילה וחס, אני אוהד ניגוני חב"ד – גם ה"פולטובע ניגונים" שזה מהמסובכים של חב"ד…)
חסר ניגוני קרלין? מודז'יץ? גור? ועוד וכו' וכו'

אז אנשים קצת פרופורציה ולא להתלהב מכל מה שיוצא מהאולפן של כמה בעלי מנגנים,

בדרך כלל אני לא מגיב אבל זה ניגון מוכר ביותר. לא אבוד ולא כלום. מחפשים דרך לצמרת ? בכיף. אבל בלי המצאות מצוצות מהאצבע על ניגונים כאילו אבודים

ניגון ידוע ביותר. נראה לי מבוצע בדיסק של חיליק פרנק

הניגון הזה מושר בכמה קהילות ניגון הקפות הרבה שנים

הניגון הקודם חידש אותו האדמו"ר מבישטינא כשבמקורו היה זה ניגון איטי ומעורר והוא הפכו ללייבעדיג. מענין שבחצר בישטינא מושר זה השיר תחילה בצורה איטית ואח"כ במהיר כמו בעולם כיום. לא יודע משום מה בחרתם לקרוא לניגון זה ניגון אבוד, הוא די מוכר. ניגון יפה, אך לדעתי לא מקפיץ כמו האבוד הקודם שאתם מדברים עליו…
בכל אופן, ברכה והצלחה לדיסקו בכל דרך שהיא…וד"ל

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו