דוד וגייל וינשטיין, מניו-יורק, הרימו השבוע ליד שרה תרומה לזכר הוריהם את הנכונית ה-300 במספר בצי הרכב של יד שרה אשר עומד לרשות המרותקים לכיסאות גלגלים. אך הייתה זאת הרבה יותר מתרומה של משאבים.
המשפחה שהגיעה לבית יד שרה צמודה לנכדים המחישה בכל מילה שנאמרה במהלך טקס הסרת הלוט מעל הנכונית החדשה את הקשר העמוק, החם, בין הקהילה היהודית בניו-יורק לבין יד שרה. הם הביאו עימם תחושה של הזדהות עם ערכי יד שרה. תחושה של שותפות גורל ודרך במשפחה אחת המדברת בלשון של נתינה. הם אוהבים את ישראל, את ירושלים, את יד שרה.
גיל הגיעה ב-2012 לשנת התנדבות בשיקומון בבית יד שרה. היא אינה מסתירה התרגשותה כשהיא מספרת על הרגע בו ראתה לראשונה מטופל קם ועומד על רגליו לאחר טיפול פיזיותרפי. "בשבילי יד שרה זה עולם של חסד ונתינה פיסית ולא פחות מכך נפשית. באתי לשיקומון כדי לחזק – יצאתי מחוזקת", אמרה.
דוד, מחנך שהעמיד תלמידים רבים שחלקם היו שם, נשא נאום מרגש שהיה ביטוי למורשת המאחדת את המשפחה עם בית יד שרה: מורשת יהודית מבית אבא של ערבות הדדית, אכפתיות לגורלו של הזולת, מעורבות חברתית פעילה. דוד דיבר על הוריו שהקימו בית חם ומשפחה שומרת מצוות בבורו פארק, בדרום מערב רובע ברוקלין בניו-יורק של שנות המשבר הכלכלי הגדול. "הם הטמיעו בי כי על האדם להיות שמח בחלקו וללא קשר לנכסיו. גם כאשר גרנו בדירה קטנה, חשנו שאנו בעולם טוב של תורה ואמונה וחסד. עולם של אהבת הבריות. עולם של אמונה וביטחון בקב"ה.
הוא הוסיף: "היה מכנה משותף ברור ליקירים שלזכרם אנו תורמים עכשיו את הנכונית ליד שרה. הורי, ג'ו ורות וינשטיין, פיל וברברה שאום, ומשה ואן וייסברג. הם כולם גרו בסמיכות אך איחד אותם פסוק מדברי הנביא מיכה: מה השם דורש ממך? לעשות משפט, אהבת חסד, והצנע לכת עם אלוקיך. אם כל אחד מאתנו ישאל את עצמו למי הוא יכול לעזור היום, נוכל לחולל שינוי לטובה. זאת יד שרה".
משה כהן, מנכ"ל יד שרה, אמר כי הוא נרגש למשמע הדברים ועמד על הקשר בין מה ששמע לבין פרשת השבוע. "רק אחרי שבני ישראל היו קשובים אחד לשני ושמעו את הקושי שיש לחברם, רק אז הקב"ה החליט לגאול את עם ישראל. זו הדגשה שבמילה 'וגם' בפסוק 'וגם אני שמעתי'. אתם, דוד וגיל, שמעתם את נאקת בני ישראל בדור הזה והחלטתם לתרום נכונית כדי שגם אנשים בכיסאות גלגלים יוכלו להגיע ממקום למקום. בשם יד שרה ובשם אלפי האנשים שישתמשו בנכונית, אני מקווה שרק לנסיעות טובות, אני מודה לכם".
אשה עיוורת שישבה בקהל מחאה כפיים בהתלהבות. היתה זאת מטופלת שגייל סייעה לה בעת התנדבותה בשיקומון. גייל הביטה לעברה ואמרה בהתרגשות את המשפט המאפיין אלפי מתנדבים ביד שרה: יותר משנתתי – קיבלתי.
ידיד המשפחה, הרב יצחק שלדובסקי, העלה על נס את התרבות האירגונית והרוח המפעמת ביד שרה אותה הוא מכיר היטב מביקורים קודמים. "אני מצדיע לדוד וגייל על תרומתם שבאה מתוך ההכרה באחריות לכלל ישראל ובערבות ההדדית".
