אחת הסוגיות אותן הותיר היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, לטיפולו של היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדנבליט, היא הצורך להכיר בציבור החרדי כ"אוכלוסיית מיעוט". ההשלכה של הכרה כזאת נוגעת לשלל נושאים, במרכזם: האפשרות להקים שכונות ואפילו ערים ייעודיות חדשות לציבור החרדי – מבלי שהדבר יחשב לאפלייה.
הבוקר נחשף ב'גלי צה"ל' כי ההליך הזה, שנעשה במשרד המשפטים, נמשך כבר כמה חודשים כשמי שמוביל אותו הוא היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, המשנה ליועץ לעניינים אזרחיים וגורמים נוספים.
ע"פ הדיווח, המטרה הסופית היא, כאמור, ליצור תוכניות ארוכות טווח לבניית שכונות ואפילו ערים עבור האוכלוסייה החרדית בלבד מבלי שהדבר יחשב לאפליה, ולא לעשות את מה שלפעמים קורה היום – לבנות שכונה, לשווק אותה לחרדים בלבד באמצעות מילים עדינות יותר ובעצם להימנע בכך מהטענות על אפליה.
משיחות עם גורמים מעורבים בהליך ההכרה בחרדים כקבוצת מיעוט ניתן להבין כי בסופו של דבר תהיה הכרה הזאת, יצוין כי גם אם יהיו מספר הסתייגויות סביב ההכרה הזאת, היא צפויה להסתמך על כך שבית המשפט העליון כבר הכיר בעבר בכך שלאוכלוסייה החרדית יש מספר מאפיינים של קבוצת מיעוט ושלעיתים יש מקום למרות אותה "אפליה" לכאורה, לאפשר שיווק של אזורי דיור רק עבורה.
עוד דווח כי " קשה לומר כמה זמן ייקח התהליך, אבל זה לא אמור להימשך עוד זמן רב. בסוף חודש מרץ כבר נערכה ישיבה בנושא הזה אצל היועץ מנדלבליט עצמו, ובעקבות הדרישות שהציב משרד השיכון, הנושא הזה אמור להגיע לפתחו שוב בתקופה הקרובה כדי שהוא יכריע בו סופית. אחרי שהוא יסיים את הסוגיה הזאת, תגיע לפתחו של מנדלבליט סוגיה מאוד דומה אבל יותר מסובכת: יצטרך להכריע אם בדומה להכרה בחרדים כקבוצת מיעוט, ניתן יהיה לעשות אותו דבר גם לגבי האוכלוסייה הדתית-לאומית".
חושב להדגיש כי גם הערים החרדיות שהוקמו בעבר לא הוגדרו מראש ככאלה – ככל שהדבר תלוי ברמת ההיערכות של הרשויות.
כחלון חושף: ראשי ערים מסרבים לקלוט אוכלוסיה חרדית למרות התמריצים
