הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א
יום רביעי י"א תמוז תשע"ז
מן התורה, איסור 'יין נסך' הוא דוקא אם התנסך לעבודה זרה, שנאמר: אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין "נסיכם" (דברים לב, לח). אבל רבותינו אסרו אפילו סתם יינם של גויים. יין שנעשה בידי גוים או יין שלנו שנגע בו גוי, אסור גם בשתיה וגם בהנאה. אבל אם נגע בו ערבי, מותר בהנאה ויכול למכור את היין לגויים {לא ליהודים כמובן}.
יהודי מחלל שבת בפרהסיא, בדבר הזה דינו כמו דין גוי. אבל לא כמו דין הנוצרי, אלא כמו דין הערבי. כלומר, היין שנגע בו אינו אסור בהנאה, רק בשתיה בלבד. צריך למכור אותו לגוים. דבר שני. אם יהודי מחלל שבת מזג מהבקבוק לכוס, מה שנשאר בבקבוק לא נאסר. [ובנוצרי, אם מזג מהבקבוק לכוס, נאסר גם מה שנשאר בבקבוק.]
ומה יעשה אדם שיש לו אורחים שאינם שומרי שבת, שנוסעים בשבת למשל? יש לו שני אפשרויות: א. שיבשל את היין מערב שבת באופן שיגיע לנקודת רתיחה שיתחיל לעשות אדים ויחסר ממנו משהו. או שיקנה מלכתחילה מבושל=מפוסטר. ב. שישים בו קוביות סוכר כדי שיהיה מתוק, ואז אין בו דין יין נסך.
