דוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) מצביע על תקלה חמורה ומתמשכת במערכת הביטוח הסיעודי, המטילה עול בלתי צודק על בעלי הפוליסות לביטוחים סיעודיים בקופת חולים, ומותירה כ-100 אלף מבוטחים בחוסר ודאות לגבי עתידם ולגבי המחיר שיצטרכו לשלם תמורת ביטוח סיעודי.
מקור הבעיה, על פי דוח המבקר, הוא בביטוחים סיעודיים קבוצתיים – ביטוחים שנעשו בעיקר במקומות עבודה גדולים ובקיבוצים. המבוטחים בקבוצות אלה, שמספרם הגיע בשיאו לכמיליון איש, נהנים מפרמיות זולות במיוחד בזכות כוחם המאורגן, אולם ההסכמים עם חברות הביטוח היו קצרי טווח וארכו 3-5 שנים בלבד.
במקרים רבים פתרו ההסכמים את בעייתם של מבוטחים מבוגרים, שהיו נאלצים לשלם פרמיות גבוהות מאוד אילו ניסו לבטח את עצמם בשוק החופשי. על פי ההסכמים, הוזלו הביטוחים למבוגרים וסובסדו באמצעות התשלומים שנגבו מהמבוטחים הצעירים יחסית. הביטוחים הקבוצתיים זולים יחסית, גם מפני שהם לא בדיוק הבטיחו את עתיד המבוטחים.
הצורך לחדש אותם בכל 5 שנים לפחות, הותיר את המבוטחים בחוסר ודאות – דבר שאותו נועד הביטוח למנוע. בכל פעם שהביטוח הסתיים, צריך היה הארגון לחדש את הביטוח, וחברי הקבוצה היו צריכים לסמוך על הארגון שישיג עבורם עסקה טובה בזכות כוחם כעובדים מאוגדים.
משך שנים רבות ידעו המפקחים על הביטוח במשרד האוצר על קיומם של הביטוחים הקבוצתיים והסכנות האורבות למבוטחים, אך הטיפול בבעיה הוזנח, בין היתר בגלל התמיכה האיתנה של ההסתדרות בהסדרים הקלוקלים. רק ב-2013 קיבל המפקח, פרופ' עודד שריג, החלטה לפתור את הבעיה – ולאסור על חידוש הביטוחים הקבוצתיים. שריג גיבש מתווה להעברת המבוטחים למסגרות ביטוח אחרות, אולם המתווה מעולם לא יושם.
זמן קצר לאחר שנקבע המתווה, פרש שריג מתפקידו ובמקומו מונתה דורית סלינגר, האחראית גם היום לפיקוח על ענף הביטוח. ב-2014 גיבשה סלינגר מתווה חדש. על פי החלטת סלינגר, העומדת היום בראש רשות שוק ההון, יופסקו הביטוחים הקבוצתיים כליל בתחילת השנה הבאה. המבקר מתריע על הכאוס המתחולל בענף ועל החשש שמאות אלפים יאבדו את הביטוח הסיעודי שלהם או יפגעו כלכלית כתוצאה מכך.
המבקר לא חוסך ביקורת גם מהמתווה שהציעה הממונה הנוכחית על שוק ההון דורית סלינגר, אותו פרסמה באמצע השנה שעברה וקובע כי קיימים בו לא מעט כשלים. בין היתר, ההצעה לצירוף מבוטחים מבוגרים לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים, נופלת על כתפיהם (ובעיקר על כיסם) של שאר המבוטחים בקופות החולים, קובע המפקח. כמו כן במסגרת ההסדרה לא הובאה בחשבון בעייתם של אלפי מבוטחים שפוליסות הביטוח שלהם לא חודשו, ונקלעו למצב סיעודי ממועד אי-חידוש הפוליסה ועד להפעלת ההסדר החדש.
"על אגף שוק ההון והמפקחת על הביטוח להפיק את הלקחים הנדרשים מהכשלים שהתגלו בהסדרת תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי משנת 1998", כותב המבקר. "על אגף שוק ההון לפעול בשיטתיות לאיסוף ולפרסום של מידע רלוונטי לציבור בתחום הביטוח הסיעודי, ובפרט מידע בדבר תוחלת החיים של אדם שנקלע למצב סיעודי בהתאם לגיל שבו הפך לסיעודי, בדבר תוחלת החיים של אדם שהפך לסיעודי ובדבר השינויים החלים בנתונים אלו במהלך השנים. בפרסום נתונים אלו יש כדי לסייע לציבור לקבל החלטה בדבר ההצטרפות לביטוח סיעודי".
תגובת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "ממצאי הדו"ח תומכים בעמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפיה על המעסיקים הגדולים במשק וחברות הביטוח לאמץ את הפתרון החדש שיזמה, ולאפשר רק את שיווקם של ביטוחים סיעודיים קבוצתיים ארוכי טווח. ביטוחים אלה מבטיחים כיסוי למבוטחים לכל ימי חייהם ובמחיר קבוע. בנוסף, מדגיש המבקר את החובה לפעול לטובת המבוטחים ולהפסיק את שיווקן של פוליסות קצרות טווח שעומדות בניגוד לטובת המבוטחים.
"בשנים האחרונות פעלה הרשות למתן מענה למבוטחים מבוגרים שלא חודש להם הביטוח הסיעודי הקבוצתי. פעולות הרשות סייעו לאלפי מבוטחים מבוגרים שנקלטו כבר בקופות החולים, ללא בדיקה רפואית מקדימה".
שר העבודה והרווחה חיים כץ, מסר בתגובה לדו"ח: "ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי מבלי לגבש חלופה הוגנת הוא מחדל שערורייתי שמחייב את הממשלה למצוא פתרון חלופי מידי".
עוד הוסיף השר כץ, "לרשות שוק ההון ניתן פסק זמן ארוך כדי לגבש ביטוח סיעודי לאזרחי ישראל אך הוא לא ניצל אותו וכמיליון אזרחים מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה. על חברות הביטוח להחזיר את כל הרווחים שהפיקו מהביטוח הקבוצתי הפיקטיבי הזה במשך עשרות שנים למבוטחים או לחילופין להעביר רווחים אלה לטובת הפתרון החלופי שיגובש בנושא זה".
