"חובתם של המחנכים היא לרדת לנבכי נפש התלמידים, להאזין לקולם הפנימי ולהקשיב לצרכיהם החינוכיים והמגוונים, ועבודת-קודש בתחום זה היא לעמוד בקשר הדוק עם המחנכים ולסייע להם בהתמודדות עם נושאים שעולים במסגרות הלימודיות"- כך הדגיש הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת "עטרת ישראל" וחבר מועצת גדולי התורה, בדברי החיזוק שהשמיע בפני צוות אנשי החינוך והמטפלים החינוכיים לבני הישיבות, בנשיאות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, שהוקם ע"י עיריית בני ברק, ביזמתו של חנוך זייברט, ראש העיר ובניהולו של הרב יוסף גרליץ, מגדולי אנשי החינוך בעיר.
צוות המרכז כולל אנשי חינוך מיומנים ומוכשרים, בעלי הבנה בנפש האדם, היודעים ומעוניינים להקשיב לזולת ולדבר בשפתו, וכל אחד מהם התמחותו היא בתחום מסויים, במסגרת אגפים שונים במרכז, וביניהם אגף לסיוע ולתמיכה לבחורים המתמודדים בקשיים שונים כלימודיים או חברתיים. לצורך זה, מזהים היועצים את הבעיה ומדריכים את הבחור והוריו בדרך ההתמודדות ההולמת כיצירת קשר עם המחנכים בישיבה, או בטיפול מקצועי לתלמיד הנצרך. אגף אחר במרכז עוסק בהסדרת בחורים בישיבות ומסייעים לתלמידים, שמסיבות שונות לא התקבלו, או שלא מצאו את מקומם בישיבה. לצוות האגף קשר בישיבות רבות, ולאחר שיחה עם התלמיד ועמידה על טיבו, כישוריו ושאיפותיו הם מסדירים לו שיבוץ בישיבה מתאימה. אגף נוסף הוא לסיוע נפשי, בשיתוף התכנית הארצית לילדים ולנוער, שתפקידו לתמוך באנשים הסובלים מבעיות המשבשות את מהלך יומם, וכדי לפתור את בעייתם מסייע צוות האגף במציאת הטיפול המקצועי המתאים וליווי המטופלים, כדי להקל עליהם בסבלם.
למרות שהמפגש בראשותו של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א התקיים בערב ימי הפסח, ציין הגרב"מ שליט"א, שהוא מגיע לביקור זה מתוך הערכה היחודית של מרכז " הקשיבה", ואין ספק שיזמת הקמת "הקשיבה" מעוררת עת רצון נפלא בשמים והיא התקבלה ברחמים וברצון.
בפתח הדברים המרתקים והמלהיבים שנשא הגרב"מ אזרחי שליט"א, הוא ציין כי כאשר התלמיד רואה את הרב שכל כולו מונח בסוגיא, עד כדי כך שבזמן שאומר את הסברא הוא אינו מודע למה שקורה סביבו ,וכולו בשמחה, זה בדוק ומנוסה לקידום התלמידים, ועיקר העבודה היא על המחנכים. לעומת זאת, אם אומרים שתלמיד לא מבין משהו ואומרים שהוא "קשה תפיסה" זה לא נכון. הבעיה היא "באומר", כלומר במלמד. צריך להתכונן היטב לשיעור. הנכון הוא שבעיות רבות וקשות ומסובכות נפתרות אם מחוברים ללימוד. אנחנו לא מבינים איך זה מתנהל. ה"אבני נזר" כותב בהקדמה, שהנאה זה תנאי ללימוד ,והנאה מלימוד תורה מצילה מהרבה דברים. צריך סבלנות, אבל אין כזה דבר "לא מבין". אם התלמיד לא הבין אז זו בעיה בהסברה שלנו, ודרך התלמיד אפשר לראות אם הוא מבין.
ראש הישיבה נשאל הואיל וישנם בחורים שמגיעים ליעוץ ויש להם כל מיני קשיים, האם אפשר לומר להם "אתה לא היחיד", יש עוד הרבה שקשה להם להתמודד עם אכזבות, עם כישלונות, מצד אחד זה יעודד אותו שהוא לא היחיד, ומצד שני זה עלול ליצור אצלו הרגשה כי אם אני לא היחיד, אז זה לא נורא?.
בתשובתו לשאלה, הבהיר ראש הישיבה ,שלא ראו אצל רבותינו שמשתמשים בכזו לשון . נכון שישנם קשיים, וידוע הסיפור, שמובא בחז"ל, שרבי פרידא לימד את תלמידו שלא הבין את הגמרא, אלא רק אחרי ארבע מאות פעם. הביאור בזה שהוא למד איתו ארבע מאות פעם, אבל הוא השמיע לו ארבע מאות דברים נפרדים. הגרב"מ הרחיב שאחת הבעיות היא "חוסר ריכוז" אצל הבחורים , וסיפר שכשהיה ילד זכה לראות את החזו"א בתפילת מעריב. שמעתי אצלו את הק"ש, ראיתי שהחזון איש מתפלל, ראיתי את השמו"ע שלו וראינו את כח הריכוז שלו. רוב הבעיות בילדים זה הריכוז ,ולכך צריך להקדיש את מירב המאמצים, " וסיים בברכו שהקב"ה יעזור לכולם בעבודת הקודש, והלוואי ומחלקכם יהיה חלקי. אתם עושים עבודה כ"כ קדושה, הקב"ה יעזור לכ"א בענייניו הפרטיים ולמשפחתו וגם בהפצת התורה ובהצלחה בעבודה הנפלאה הזו".
יצויין, שבאמצעות המרכז, מתקיימים ימי עיון רבים לכלל הישיבות בעיר בני ברק עבור ראשי הישיבות ומנהלים רוחניים , מחנכים בישיבות, בהם מקנים להם את הכלים לזהות סימנים של קושי ומצוקה אצל הבחורים, להתייחס אליהם בדרך הנכונה, וכך ניתן יהיה בס"ד למנוע מהקושי להפוך לבעיה קבועה.
