ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת המשיכה לדון היום בסעיף "הגנה על בריאות הציבור (מזון)", המכונה "רפורמת הקורנפלקס", במסגרת חוק ההסדרים.
במהלך הדיונים שהתקיימו בשבוע האחרון, עלו טענות מצד נציגי המשווקים ומוכרי המזון, לפיהן הצעת החוק מטילה אחריות רבה מדי על כתפיהם במקרים של מכירת מזון פגום. בין היתר נטען על ידי עורכי הדין לילך דחוח, המייצגת את קו-אופ הריבוע הכחול וישגב נקדימון המייצג מספר רשתות קמעונאיות, כי יכולתו של המשווק או המוכר לאתר פגמים במזון היא מוגבלת מאוד, וכי הם עלולים להיות חשופים לקנסות, תביעות ועונשי מאסר.
קרא עוד:
[postim]
בפתח הדיון היום הודיע נציג משרד המשפטים, עו"ד זמר בלונדהיים, כי לאחר דין ודברים ארוך עם נציגי המשווקים, תציע הממשלה לוועדה בימים הקרובים נוסח מעודכן לסעיפים אלה, לפיו משווק לא ייחשב כמוכר מזון פגום, אם הפעיל מערכת בקרת איכות מתוך רשימה שתיקבע בהמשך, או לחילופין, על מנת להקל על עסקים קטנים, נקט בסדרה של פעולות, בהן: החזיק המזון בטמפרטורה תקינה, לא שינה את המוצר ולא ידע על הפגם. בלונדהיים הדגיש כי משווק מותג פרטי יהיה חייב באחריות מלאה של יצרן. עו"ד עדנה הראל ממשרד המשפטים הדגישה כי ההקלות יינתנו רק לגבי מוצרים ארוזים מראש, שהמשווק לא יכול לדעת על תוכנם. ח"כ איציק שמולי אמר בתגובה: "המתווה החדש מאוזן וצודק". יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "יש לחייב גופים גדולים בקיום בקרת איכות, ואין להשאיר זאת לרצונם הטוב". עורכי הדין נקדימון ושי פניני, המייצג את "קשת טעמים", טענו כי התיקון עדיין נתון לפרשנות רבה מדי. בתגובה אמר היו"ר אלאלוף: "עליכם לדאוג למוניטין שלכם. אל תשווקו דבר לא ראוי. אנחנו לא מטילים עליכם מטלות מכבידות, אלא מסייעים לכם".
רכז תעשייה ומסחר במשרד האוצר, אמיר רשף, הוסיף כי יצרן של מזון שאינו עומד בחקיקה הישראלית אך מיועד לייצוא, אשר מבצע בקרת איכות במפעל, יוכל להסתפק ביידוע שירות המזון הארצי. מי שאין לו מערכת בקרת איכות, יגיש הצהרה ורשות המזון תהיה רשאית לעכב את הייצוא לשבעה ימים לצורך קיום בדיקות.
במהלך הדיון הודיע ח"כ אלאלוף כי בכוונתו לפעול למען סימון מוצרי מזון גם בשפה הערבית. "אין כל סיבה שחובת הסימון בערבית, החלה על תרופות, לא תחול גם על מזון. מדובר כאן בבריאותם של 20% מתושבי המדינה, אשר חלקם מתקשים בקריאת עברית", אמר.
(אילוסטרציה: יונתן זינדל – פלאש 90)
