"הכלי של הריבית משמש בעיקר לעידוד הצמיחה ולמניעת אינפלציה ועל-כן יתכן שנצטרך להמשיך במדיניות כלכלית מרחיבה ולהישאר בסביבת ריבית נמוכה", כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בסקירה תקופתית בפני ועדת הכספים.
הנגידה אמרה ש"משבר הדיור מטריד אותנו, אך תפקידנו המרכזית לשמור על יציבות פיננסית. ניתן רק לשער מה היה קורה מה היה קורה לשיעורי האבטלה והאינפלציה אם הריבית היתה מנותקת ממה שקורה בעולם". עוד ציינה, כי "גם ריבית שלילית זו אפשרות". פלוג התייחסה לדו"ח העוני וציינה כי "ישראל איננה חריגה ברמת העוני, אף שאנחנו במקום גבוה ביחס למדינות המפותחות ברמת אי-השוויון". בתוך כך, הציג יו"ר המועצה המנהלית, אורי גלילי, את תקציב הבנק המרכזי ל- 2016: 1.1 מיליארד ₪.
למרות התמקדות הנגידה בנושא שמירת היציבות הפיננסית והצמיחה, קרא לה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני להגביר את העיסוק שלה בקידום שיפור חברתי-כלכלי בחברה הישראלית: "בהיותך יועצת כלכלית לממשלה, עלייך לעודד שינוי. המצב החברתי קשה מאוד. אין פתרון עדיין בנושא של הדיור, מחירי הדירות עדיין גבוהים מאוד ואי-השוויון גדול מאוד. אם אתה לא אדם עשיר במדינת ישראל אתה לא יכול להגיע לדירה. אמנם היום העברת מסר מרגיע ואני מודה לך על-כך, אך אנחנו עדיין מודאגים".
"עליית הריבית בארה"ב לא תשנה את המגמה בצורה דרסטית"
הנגידה סקרה את מצב המשק הישראלי בהשוואה לעולם וכך גם את מדיניות בנק ישראל לעומת מדיניות הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב. "בנקים מרכזיים בחרו במדיניות כלכלית מרחיבה ובהורדת ריבית וכך גם בנק ישראל. אנחנו מודעים להעלאת הריבית עליה הוחלט בארה"ב, אך לא נראה שלעת עתה הדבר ישנה את המגמה בצורה דרסטית. הצמיחה בין 2000 ל- 2015 קצת נמוכה מאשר במדינות המפותחות וגבוהה מהמדינות המתפתחות. יש מתאם הדוק בין הגידול בסחר העולמי לייצוא הישראלי. בשנה האחרונה קצת נמוך ביחס לסחר העולמי גם בגלל השביתה בכימיקלים לישראל, גם בגלל הירידה בתיירות וגם בגלל הייסוף בשקל. שיעור האבטלה של גילאי 25 עד 64 בירידה ובמקביל עלייה בשיעור ההשתתפות".
בעניין המדיניות המוניטרית אמרה פלוג: "האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים היא שלילית 0.9%-, אך הציפיות בהסתכלות קדימה מעוגנות בתחום היעד וזה משקף את אמינות משטר יעד האינפלציה. בניכוי מחירי האנרגיה ומחירי המזון, פירות וירקות ורגולציה, המדדים דווקא חיוביים".
במענה לקריאות חברי הכנסת בוועדה בעניין ההשפעה השלילית של הריבית הנמוכה על מחירי הדיור אמרה: "כלי הריבית ממוקד בנושאי צמיחה ואינפלציה ולא בנושא הדיור וניתן לשער מה היה קורה לשער החליפין אם הריבית לא היתה תואמת את זו שבשווקים בעולם. זה היה משפיע לרעה על התעסוקה, על רמות המחירים ועל הצמיחה, ולכן זה ההיבט החשוב לצורך המדיניות שלנו. הריבית ירדה ל- 0.1% ולאחרונה הערכנו שנצטרך להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה ולכן הותרנו את הריבית בשיעור הנמוך. על בסיס נתוני ה-FED (הבנק האמריקאי המרכזי), תהיה עלייה מתונה של הריבית. באירופה אפילו מדיניות עוד יותר מרחיבה וריביות שליליות". יחד עם זאת, הנגידה ציינה מספר מהלכים שבנק ישראל קידם למניעת משבר במקרה של אי עמידת לווים בתשלומי המשכנתא, כגון הקטנת החלק המבוסס על ריבית משתנה, אך הדגישה כי "הטיפול במשבר הדיור הוא בעיקר בצד הגדלת ההיצע".
פלוג התייחסה לנושא החברתי-כלכלי ואמרה: "אנחנו במקום גבוה במדד אי-השוויון אך בשיעורי העוני בישראל לפני מיסים ותשלומי העברה (הכנסה ברוטו) אנחנו לא ברמה גבוהה בהשוואה בינ"ל, כלומר הכלכלה בישראל כשלעצמה אינה מייצרת עוני באופן חריג. אך בהכנסה נטו, אחרי מיסים, ביטוח לאומי וקצבאות רמת העוני פה גבוהה ביחס לעולם. תשלומי העברה וקצבאות מחלצים אנשים מעוני והמיסים מקטינים את אי-השוויון השאלה בכמה. בישראל הם משפרים פחות מאשר במדינות אחרות. המיסים אצלנו מאוד פרוגרסיביים אך מתונים יחסית בהשוואה וכך גם תשלומי הקצבאות נמוכים בהשוואה בינ"ל. כלומר, מדיניות החלוקה מחדש של הכנסות באמצעות מיסים, ביטוח לאומי וקצבאות היא מתונה ולכן עושה מעט מדי לקיטון שיעורי העוני".
בעניין החוסן של המשק הישראלי והמוכנות למשברים עולמיים, אמרה פלוג, כי "אנחנו מחזיקים ביתרות מט"ח בסך 88 מיליארד דולר, שליש מהתוצר. מדינות בעלות יתרות מט"ח גבוהות הן עמידות יותר למשברים. אם יהיה צורך להתערב נעשה זאת".
יו"ר המועצה המנהלית של בנק ישראל, אורי גלילי, הציג את תקציב בנק ישראל לשנת 2016; 1.1 מיליארד ₪ לעומת 894 מיליון ₪ ב- 2015, עלייה של 23% והסביר: "עיקר הגידול התקציבי בכ- 157 מיליון ₪ נובע עקב הדפסת השטרות החדשים של 200 ₪, שיפוץ הבניין המרכזי בקריית הממשלה והקמת המרכז הטכנולוגי והחירום, שיאפשר לבנק להמשיך להתנהל גם בעתות משבר".
יו"ר ועדת הכספים, גפני, הודיע בסיכום סקירת הנגידה והצגת תקציב בנק ישראל, כי בכוונתו "לזמן את הנגידה לדיון מקיף יותר על כלל ענייני המשק והכלכלה בישראל. יש עניינים כלכליים-חברתיים בוערים שמחייבים את התערבות בנק ישראל. מצוקת הדיור בישראל בלתי נסבלת, כיום רק עשירים יכולים לרכוש דירה והממשלות עד היום לא עשו דבר בעניין. הממשלה הנוכחית מנסה לפעול אך אסור לנוח לרגע עד שיימצא פתרון למצוקת הדיור, עד שזוגות צעירים יוכלו לרכוש קורת גג. בהיותה הנגידה היועצת הכלכלית של הממשלה, עליה לדחוף לקידום פתרונות הן בדיור והן בצמצום העוני והפערים העצומים בחברה הישראלית. אזמן את הנגידה לדיון נוסף ומקיף בנושאים אלו".
