צילום: דוברות הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת דנה היום (ראשון) במתווה הרמזור של ממונה הקורונה פרופסור רוני גמזו. "אני משתדל להתרחק מסגר כללי – אבל יכול להיות שנגיע לזה", אמר גמזו. "סגר כללי נוסף זה קושי ושבר יותר גדול, יש יותר מדי אנשים שהפרנסה שלהם היא טיפה מעל המים, והרבה מאוד עסקים ייסגרו".
גמזו אמר עוד בדיון כי "בחרו בי כפרופ' שדי אנטי-סגר, מכירים את דעותיי שהניהול חייב להסתכל על החברה והכלכלה ולא למהר לסגרים. כשהגעתי היו 1800 נדבקים ליום והייתה בהלה. בישיבות הקבינט הייתי צריך להתמודד עם דעה פחות רווחת. גם עכשיו יש הרבה מומחים אומרים שאני משוגע שאני פותח את מערכת החינוך ובסוף האחריות עליי".
"אני רואה את העסקים שקרסו ובטח בחברה הערבית והחרדית וחלק מהבעיה הוא שלא טיפלנו בחברות הללו היטב לאורך השנים. הקורונה מזהה ומתלבשת על מצבים קשים מבחינה חברתית וכלכלית, במקומות של צפיפות ועוני. אני משתדל להתרחק מסגר כללי. אני עובר בבתי החולים ומבקש מהם לנשוך שיניים ולהמשיך להתמודד עם החולים ועם שגרת רפואה וניתוחים כמעט רגיל כי אני מבין שללכת לכיוון השני זה נטל כבד על מדינת ישראל".
בהתייחסו לביקורת נגדו אמר: "אני מקבל ארטילריה ולא רק מהחברה החרדית שם אני מקבל ארטילריה מאורגנת שבן אנוש רגיש כמוני לא היה יכול לעמוד בה. בעקבות אירוע אומן אני חוטף ולא מאחל לאף אחד את מה שאני חוטף. במידה מסוימת זה גם משפיע. זה מאורגן לא נעים זה נועד להחליש ולהסית אותי מהחלטות מקצועיות".
ראש העיר אלעד ישראל פרוש פנה לפרופ' גמזו: "העיר אלעד הפכה לצהובה אך מעל לראש שלנו בדקו את בחורי הישיבה שבכלל לא נמצאים בעיר. בכרמיאל ובחדרה בדקו תושבי אלעד. אני צעקתי לפרופ' גמזו כבר לפני חודש מה לעשות בעיר ולא ספרו אותנו. מה קורה בעקבות הסגר? אני מוכן שתסגרו ותכפתו אותנו. אני צריך לענות ל-50,000 תושבים. אני מכיר את המשטרה ואת פקע"ר ואנחנו עובדים כתף אל כתף. אנחנו שומרים על היגיינה ומסכות. אם שני הגופים אומרים שאנחנו בסדר אל תעשו סגר, הציבור ייצא עלינו. עוצר לילי נשמע יותר טוב".
פרופ' רוני גמזו השיב לדבריו: "המסירות שלך ראויה לכל ציון, ראיתי את העבודה המצוינת שבלעדיה היינו בהתפרצות הרבה יותר גדולה ואת המודל הזה אני לוקח לעוד רשויות. נטרלנו את בחורי הישיבות והמצב לא השתנה. זו החלטה לא פשוטה ולפני חודש התנגדתי לכך אך עם כל העוצמה שלך, אתם כרגע לא מצליחים עד הסוף לעשות את זה. הייתה ירידה ויש כרגע צורך לעזור לכם. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. למרות המסכות והמשמעת יש תנאי חיים מורכבים וכל המטרה היא לעזור לכם להוריד תחלואה. יכול להיות שבין הזמנים וא' אלול פתיחת מערכת החינוך אני חושש שהיא מציתה משהו. אל תראה בסגר צעדי ענישה".
פרופ' גמזו התייחס בדבריו גם לעיריית בני ברק: "עיריית בני ברק עובדת, כל הכבוד לה, ואני לא רוצה שהרב רובינשטיין יראה בזה חוסר אמון בעבודה של העירייה, אבל המשימה היום קשה יותר, וחלקה נובע מא' אלול – עוד מפגש מסוים, עוד מפגש בבתי הספר, בישיבות הקטנות. הדבר מגיע לבתים, חוזר הביתה, הם מסתובבים, אני חייב לתת מענה, אני לא יכול לעמוד מהצד", אמר גמזו. "עד עכשיו אמרתי בני ברק מתפקדת, אמרתי כל הכבוד. הם נתנו לי בטחון, אבל שראיתי את הגידול בעשרת הימים האחרונים, אני מרגיש לא בנוח. חובה לעזור להם. סגר זה אמצעי. עשינו את זה על כל מדינת ישראל. זה אמצעי בכל העולם, זה כלי טיפול בקורונה".
פרופ' רוני גמזו התייחס למערך קטיעת שרשראות ההדבקה: "אנחנו עושים יותר קטיעות אבל כשיש התפרצות כזו באוכלוסיות שונות אי אפשר לקבל את מלוא האפקטיביות אם כי כמות הקטיעות עלתה. ברגע שיש 2000 נדבקים ביום ואני משתלט על 800 וקוטע, זה עוזר לנו להקטין את מקדם ההדבקה מתחת ל-1. פקע"ר נמצא היום במעל 60 רשויות מקומיות ויש חבירה בין רשויות חזקות שעושות את הדברים בעצמן. עד ראש השנה כל המערכות מתחברות למערכת ניהול שיחות אחת מפוקחת עם מדדי איכות מלאים של כל מערכי החקירות בישראל. משפרים את מערכי המחשוב, כולל של צה"ל והמערכת תושלם עד 1.11 עם מאות עד אלף פלוס קטיעות של שרשראות הדבקה".
פרופ' גמזו הוסיף: "כשאתה הולך להיבדק ולא מחכה או מחביא ברגע שיש סימפטום בדיקה אז שיעור הבדיקות יהיה 5% ולא 25%. כשמתעכבים והולכים רק כשיש סימפטומים מגיעים ל-25%. זה מה שקורה בישראל. אין שיעורים כאלו בעולם. בארץ יש תופעה ש"יש לי קצת סימפטום ואם אבדק חלילה אהיה חיובי ואני צעיר" ואנשים חוששים על פרנסה ומשפחה. זו תופעה שאנחנו רואים גם בחקירות שאנשים עם סימפטומים מושכים ימים וזו תופעה שאנחנו רוצים למנוע אותה. חוששים גם להיבדק כדי לא לצבוע את היישוב. גם אם מסכת הבדיקות תיצור אחוז גבוה יותר עדיין התוצאה תהיה יותר ירוקה ביישוב".
גמזו גם הציב יעד למספר הנדבקים, שאותו הוא מצפה לראות לקראת החורף: "אנו רוצים להתקרב לחורף עם מאות. לא יותר מזה. מי שחושב על עשרות, היום רואה שאירופה באופן יחסי לישראל היום לא עומדת בעשרות. קרוב לוודאי שאלו המספרים, נצטרך לרדת לכיוון של מאות". לדברי גמזו, "החגים מטרידים. כולם נפגשים ואוכלים".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "הרמזור אינו כלי זיהוי בלבד לצורך סגרים אלא תכנית שלמה המדברת על אלו הגבלות יוטלו על הפעילות ועל חיי התושבים. התכניות שמכין משרד הבריאות והפרויקטורים נועדו למנוע שצהוב יהפוך לכתום ולאדום. זה לא כלי להורדת שאלטרים. היה צריך ללכת למשהו נקודתי באותן רשויות בהן יש בעיות. הוועדה עבדה חודשיים וחצי יום ולילה על הארכת התקש"חים וחקיקת קורונה. נקטנו צעדים קשים וקנסות. ההחלטה שמסתמנת כרגע בעניין הסגרים לא נראית נכונה ונדון בכך כשזה יגיע אלינו".
סגן שר הבריאות יואב קיש אמר במהלך הדיון כי "אנו נוקטים במדיניות לפיה קודם כל יהיה ניסיון לעצור את העניין בטיפול אזורי. יש מי שחושב שאיחרנו את המועד, וצריך לטפל במישור הארצי. יתכן שהם צודקים". הוא הוסיף: "אני מאוד מקווה שהמהלך האזורי יוכיח את עצמו. הרמזור בנה את היכולת להתייחס למדינת ישראל ברמה האזורית לכן החשיבות הגדולה שאני רואה באישור הרמזור בוועדה".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר במהלך הדיון כי "בשוק מחנה יהודה יש הצטופפות של אלפי חילונים ולא שמענו שמתעסקים אתם כמו באומן. כשההתעסקות כל הזמן באומן והתעלמות ממה שקורה בבלפור – יש שם 15 אלף מפגינים זה פוגע באמון". ח"כ אסנת מארק (ליכוד) ביקשה מהפרויקטור לומר לוועדה האם יש לו נתונים על שעורי ההדבקה בהפגנות.
אחת מהטעויות הגדולות של הציבור שלנו, זה התגובות של הנגד בכל הקשור לקורונה, אסור לנו להצטייר כמפריעים לדרכי המיגור, במיוחד כשאף אחד לא באמת יודע מה עלול לקרות באומן ומה עלול לקרות בבני ברק, על זה נאמר "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם"