המוטציה ההודית וההיערכות בנמל בן גוריון. על רקע הפרסומים סביב איתור הווריאנט ההודי של נגיף הקורונה במקרים שונים בארץ, במשרד התחבורה פנו הבוקר (שני) למשרד הבריאות כדי לבחון במידת הצורך שינוי נדרש בטיפול בנוסעים שהגיעו ממדינות המוטציה ונקיטת פעילות נוספת שתסייע למאמצי מניעת התפשטות הווריאנט שלא מוכר דיו עדיין למערכת הבריאות. ההכרעה הרפואית בנושא צפויה ליפול בזמן הקרוב על ידי משרד הבריאות ולהיות מיושמת על ידי משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה.
במקביל במשרד התחבורה ממשיכים לקדם את תוכנית שרת התחבורה מירי רגב שאושרה בישיבת הממשלה, להקמת מתחם בדיקות הקורונה מחוץ לטרמינל, שיאפשר הגדלת הקיבולת בנתב"ג, מה שיאפשר פינוי הטרמינל לפעילות התעופתית הסדירה תוך עמידה בהנחיות ודרישות משרד הבריאות לגבי הנדרש מנוסעים נכנסים ויוצאים מישראל.
במכתבו למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי העריך מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה כי עד להקמת המתחם יתאפשר בבן גוריון מעבר של כ-15,000 נוסעים בלבד ליממה, וזאת כנגזרת מכללי התו הכחול והריחוק החברתי, שמגבילים את היכולת של השדה לקלוט נוסעים בביקוש ההולם את החזרה לשגרה במשק.
המוטציה ההודית נחשבת ל"מוטציה כפולה" ונקראת באופן רשמי "B.1.617". כלי תקשורת אמריקאים דיווחו השבוע כי היא אובחנה לראשונה בסוף חודש מרץ – וכבר התפשטה אל שמונה מדינות לפחות. לפי הדיווחים, כ-70% מהמקרים המאובחנים הם בהודו, 23% בבריטניה, 2% בסינגפור ו-1% באוסטרליה. הדבקות במוטציה זוהו גם בארצות הברית.
כזכור, ביום שישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי לראשונה זוהו בישראל 7 מקרים של וריאנט הודי בקרב שבים מחו״ל אשר לא חוסנו. המקרים זוהו באמצעות המערך הלאומי לריצוף גנומי. במשרד הבריאות הדגישו כי עדיין אין מידע ברור ביחס לוריאנט והשלכותיו על מחוסנים ומחלימים.
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, ציינה כי "יש וריאנטים בלי סוף. זו מוטציה שאף אחד לא יודע מה המשמעות שלה, האם היא מדבקת יותר, אלימה יותר או פוגעת בחיסון. עם זאת, זה משהו חדש שחודר. יכול להיות שאין לזה משמעות, והחשש שלי באופן אישי הוא מהווריאנט הברזילאי. המוטציה הזו לא מוכרת אבל זו לא הסיבה שבהודו הנגיף התפשט יותר. זה צפוי, ומה שמטריד אותי זה שכולם חושבים שכבר אין צורך במסכות".
