הוא מתגורר בירושלים ואב לשלושה ילדים, עד לפני תקופה קצרה היה אדם צעיר ונמרץ. היום הוא מאושפז בעין כרם ומספר על האסון שפקד את משפחתו הצעירה:
"זה התחיל יחד עם הקורונה, הרגשתי כאב גרון, המדינה היתה בפאניקה הנחו את כולם לא לבוא לקופות חולים ולא יכולתי ללכת לרופא משפחה. בינתיים קינן בי הסטרפ ועבר לשריר הלב. הרגשתי הקלה בגרון בלי לדעת שבכל רגע נתון המצב שלי מחמיר."
"שבוע אחרי שעברו לי הכאבים התחלתי להתעלף. הייתי עומד חצי דקה על הרצפה, הדופק הגביר מהירות ואני הוטחתי לרצפה מעולף. מאז אני מאושפז בבית חולים, שריר הלב נפגע, אני חלש כמו זבוב, מתנייד רק עם כיסא גלגלים ולרופאים אין צפי מתי הסיוט הזה יגמר."
החיוורון על פניו של האברך הצעיר (23) אינו מותיר מקום לספק. הוא חולה מאוד למרות שאבחנתו הרפואית עדיין לא מוגדרת במאה אחוז. "תקראו לי 'אבא של יענקי' הסיפור הוא עליו, אני רק הרקע" הוא אומר בכאב ואנחנו מהנהנים בהבנה.
משפחת ש. מתגוררת בירושלים ומונה שלושה ילדים, עם לידתו של יענקי גילו הוריו כי הוא סובל ממחלת עור חריפה שמסבה לו כאב רב. עורו הרגיש מגורה והוא מלא פצעים בכל חלקי הגוף.
"החיים שלנו הפכו לסיוט" מספרת אמא של יענקי, "בימים הוא בוכה כל הזמן, לא יכול לאכול, לא יכול לשחק ולא להתרכז בשום דבר, בלילה הסדין שלו מתמלא בכתמי דם מרב גרד"
לאחר סבב אבחנות בכל רחבי הארץ, הוחלט בבית החולים הדסה עין כרם כי הטיפול היחיד שיכול להועיל מתבצע בשוויץ וכרוך בעלויות כספיות גבוהות מאוד. האם שנותרה להתמודד עם בעל חולה ותינוק סובל נאלצה להפסיק לעבוד ולתמרן בין השניים.
"אם הייתי אדם בריא, הייתי יכול לקחת על עצמי התחייבויות נוספות ולמצוא מקורות הלוואה, אבל אני רק שוכב בחוסר אונים, והלב שלי יוצא מכאב על אשתי והתינוק.
אני מתחנן אליכם מעומק הלב: אנא אל תשאירו אותה להתמודד לבד, תנו לה את הכח לעבור את התקופה הקשה הזאת ותעזרו לתינוק שלנו להבריא."
