עיתון 'המבשר' במאמר מערכת מיוחד לרגל 12 שנה להקמתו תחת הכותרת "לגדולת נועד" מסביר את המהות והסיבה לקמתו ומקשר את הנעשה לרוח הימים האלה: "'המבשר', בטאונה של היהדות הנאמנה, נכנס לשנתו הי"ג, שנת הגדלות והעול. הקמתו וייסודו של המבשר, שהיו בעצת קדשם של כ"ק מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות זצוקללה"ה ושיבלחט"א, עמדו בסימן רחישת כבוד ויקר לכל קהילה וקהילה".
"באותה תקופה הורגש היטב חסרונו של כתב עת שייתן ביטוי נאות והוגן לכלל השבטים והעדות המרכיבים את הפסיפס הנאה של היהדות החרדית בארץ הקודש ומחוצה לה. את החסר הזה בא 'המבשר' למלא, וב"ה הוא מגשים אותו לשם ולתפארת. אלפי גיליונותיו של 'המבשר' שיצאו לאור במשך שתים עשרה השנים, המה מעידים כי המטרה הושגה ב"ה, וכי יש שכר לפעולתו הכבירה וההיסטורית של 'המבשר', מייסדיו, מטפחיו, עורכיו וסופריו".
"וכה היו דבריו הבהירים והקולעים של הרב מנחם פרוש ז"ל, היוזם והיוצר של 'המבשר', בגיליונו המאה של הבטאון: "יעדו של עתון הוא לתת פתחון פה לכל מי שיש לו מה להגיד ומבקש להגיד את זה. ונותן פתחון פה לכל הדעות ולכל הנושאים שיש להביא לתשומת לב הציבור. עתון שמבטא את דעת הציבור לא יכול להתעלם ממה שהצבור רוצה לומר. רוצה להגיד, רוצה להתווכח, רוצה לברר. הגליונות שהופיעו עד עכשיו יכולים להראות כי 'המבשר' משרת את הציבור הירא וחרד לדבר ה', הנאמן למרנן ורבנן שליט"א על כל גווניו, אינו מתעלם מהדעות המתהלכות בציבור".
"'המבשר' מעונין וחותר לתת מקום לכל גוון וגוון, לכל ציבור וציבור, לכל קהילה וקהילה. לכולם זכות הדיבור". במשך שנות הופעתו של 'המבשר', היו לא מעט גיליונות שלו היה נוצר הבטאון לשמם בלבד – דיינו. כל מקרה כזה, משמח ומרנין מחדש. קשה לתאר את אותו יום ליהדות הנאמנה מבלי שיעמוד לימינה כלי מבטא שיעשה את המלאכה בטוב טעם, אך גם בנחישות וללא משוא פנים. כזו, לשם דוגמה, היתה הידיעה שהופיעה אתמול בעתוננו, המדווחת על התכנסות ראשי סיעת שלומי אמונים באגו"י יחד עם ראשי סיעת חסידי בעלזא באגו"י, שבסופה הוצגו דרישות לשם ריענון שורות אגודת ישראל, מתוך רצון לליכוד השורות וחיבור כלל קהילות החסידים לתנועת הקודש אגודת ישראל, ומתוך רצון לתת תחושת שותפות למקסימום קהלים במוסדות התנועה הק'. זהו שכרו מכל עמלו של 'המבשר' וראשיו".
"לכשתמצי לומר, יש מכנה משותף בין הקמת 'המבשר' לבין הדרישות שהועלו כעת בכינוס שלומי אמונים וחסידות בעלזא. כשהוקם 'המבשר', היו מי שרצו לומר שהקמת העתון עלולה לגרום לפירוד לבבות, חלילה. אלא שכעבור תקופה, בפרספקטיבה לאחור, התברר ההיפך המוחלט. 'המבשר' היה לכלי מחזיק ברכה ושלום, ואך טוב וחסד יצא מהקמת הבטאון, והיתה לכך השלכה מרחיקת לכת לחיזוק ולאהבת ישראל. גם הדרישות הבאות עתה לרענון בתוך אגודת ישראל, בוודאי יהיו שבתקופה זו ירצו להצביע שיש בהן משום גרימת מדון, אך גם כאן, במבט לאחור עוד יתברר עד כמה הן נחוצות ומוכרחות לשם גיבוש ואיחוד הקהלים בצל אגודת ישראל, בדיוק כפי שנוכחו עם הקמת 'המבשר'".
"מאחדות – מפיקים אך ורק תועלת. גם 'המבשר', רצונו הכן להיות פה לכלל הקהלים ביהדות הנאמנה, השביח את מקחו לא רק בעתון היומי המדווח על הנעשה והנשמע וכל המתחדש בקהילות ישראל, אלא גם בשלל גיליונותיו המושקעים, הן השבועיים לסוגיהם, והן אלה היוצאים לאור עולם מעת לעת, בעתות חגים. מכח היותו רבגוני בקהילות הקודש אותן הוא מייצג בגאון ובכבוד, רווי הוא 'המבשר' בסגנונות נאים ומשובחים כהנה וכהנה, מאמרים ומסות מכל הרבדים, סדרים ומחקרים מכל הסוגים".
"הכל, כמובן, על טהרת הקודש ומתוך צחות הקולמוס, כדי שיהיו הדברים עולים על שולחן גבוה ללא פקפוק וללא פוקה ומכשול, חלילה. ומוניטין יצאו לו כבר ל'המבשר' ולגיליונותיו המקולסים בכל פה. נסיים שוב עם דבריו של הרב מנחם פרוש ז"ל, במאמרו שממנו צוטט לעיל: "יהא ברור, ויותר מזה עוד יתברר, שכל מטרתנו ומגמתנו היא למצוא דרכים חיוביים לכל מי שמטרתו לפעול חיובי ולפעול 'עם כולם למען כולם'".
"דברי יסוד אלו, הם המגמה לכלל ולפרט. נהיה נאמנים למחשבתנו ולהליכתנו, ונגיד באופן ברור שהנחת היסוד בקטוביץ ביסודה של אגודת ישראל היתה להביא לשולחן אחד ליטאים, חסידים ועדות המזרח מכל הגוונים ליד שולחן אחד, כאשר בראש מטרתנו לשמור נאמנות אמיתית להוראת גדולי ומאורי דורנו שליט"א…"".
