הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית ירושלים אישרה היום (ד') להפקדה בוועדה המחוזית, את התכנית לשיקום ושחזור בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה.
קרא עוד:
[postim]
התכנית המוצעת ממוקמת ברובע היהודי בעיר העתיקה, ברחוב תפארת ישראל, בשטח המיועד לבנייני ציבור וקיבלה תוקף עוד בשנת 1978.
התכנית נערכה על-ידי אדריכל קרלוס פרוס, ביוזמת החברה לפיתוח הרובע היהודי. קידום התכנית הוא בשיתוף רשות העתיקות ובמימון ציבורי וכספי תרומות.
שטח התכנית עומד על 275 מ"ר וגובה הבניין המוצע עומד על 23 מטרים ובו 3 קומות. התכנית מציעה שחזור מלא של הבניין המקורי, תוך שמירה על חלקי הקירות והבסיס שנותרו מהבניין המקורי, כאשר השחזור יהיה נאמן למקור ככל האפשר.
בישיבת וועדת השימור העירונית שהתקיימה שלשום (ב'), הומלץ לאשר את התכנית וכן הומלץ כי יוקצה מקום מיוחד לתצוגת הסיפור ההיסטורי של בית הכנסת והשרידים שנותרו ממנו. בנוסף, הומלץ כי במהלך הבנייה יוצב שילוט גדול מחוץ למתחם הבנייה המסביר את הפרויקט המבוצע. יש לציין כי בית הכנסת המתוכנן יאפשר ביקורי תיירים במקום על-מנת לספר על עברו ההיסטורי הייחודי והמפואר.
ראש העיר ניר ברקת אמר כי "העירייה רואה חשיבות רבה בשימור ושיחזור אתרי המורשת של ירושלים. בית הכנסת תפארת ישראל היה מסמלי הישוב היהודי בירושלים ואנו גאים לשחזר אותו ולבנות אותו מחדש".
בית הכנסת תפארת ישראל נחנך בשנת 1872 והיה אחד הבניינים המפוארים ביותר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. יחד עם בית הכנסת החורבה היווה בית הכנסת תפארת ישראל נקודת ציון וסמל בקו הרקיע של העיר העתיקה ושימש במשך כ- 70 שנה מרכז חסידי וציבורי עד לחורבנו בשנת 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות.
בית הכנסת כלל קומת מקוואות, קומת מגורים ששימשה את צוות בית הכנסת, קומת בית הכנסת עצמו וקומת עזרת נשים. כל שנותר מהמבנה המפואר הם שרידי החזיתות המערבית והדרומית, מפלס המקוואות ובו אומנה גדולה בממדיה, וחלק ממה שככל הנראה שימש כבור מים.
התכנית המוצעת קובעת הוראות בדבר שיקום שרידי המבנה המקורי הקיימים, שחזור המבנה על בסיס השרידים הקיימים בשטח ועל-פי מחקר חומר ארכיוני והוראות לבינוי.
חשוב לציין כי העיר העתיקה מוכרזת כאתר מורשת עולמית, כאזור שימור וכאתר עתיקות, על-פי חוק העתיקות ומסגרת זו נשמרת בתכנון התכנית.
תצלום היסטורי של בית הכנסת
הדמיה ממוחשבת של בית הכנסת כפי שיראה לאחר השחזור
מה עם ניסנ'ס שול
השם שקראו לו זה:
"ניסן בק'ס שול".
ר' ניסן בק ז"ל מחשובי חסידי באיאן היה צייר אומנתי בחסד עליון
הקים בית דפוס בירושלים
והיה שליחו הנאמן של ה'פחד יצחק' – האדמור מבאיאן לישוב היהודי בארץ ישראל
בית הכנסת (שכונה בשם: 'הקלויז') היה בנשיאותם של האדמורי"ם לבית באיאן זי"ע עד שהופל ונכבש ע"י הירדנים במלחמת השיחרור
ברוך מקים גבול אלמנה!
שמחתי מאד לשמע על כך שבית הכנסת אותו הקים ניסן בק, שהיה רבא רבא רבא רבא שלי, איש רב פעלים ובעל חזון, ישוחזר.
במיוחד שמחתי לשמע שיהיה בבית הכנסת מקום מיוחד שיספר על ההסטוריה של האיש ופעלו.
אילה בק
שמחתי לשמוע על החזרת עטרה ליושנה.
שמעתי רבות מחמותי רות גנסין שהיא נצר למשפחת בק על בית הכנסת , מה עוד שמשפחתי אמונה על חסידות בויאן.