התרגשות רבה הורגשה בעולם הישיבות, עם היוודע דבר הצטרפותו של הגאון רבי מרדכי טולידאנו שליט"א לשמש בצוות הישיבה הגבוהה "משכן משה" לבני הקיבוץ בשכונת נווה צבי בירושלים.
עם כניסתו לכהן כראש ישיבה בישיבה הגבוהה, מסר הגר"מ שליט"א שיחת חיזוק בפני בני הישיבה, במעמד רבני הישיבה ובראשם ראש הישיבה הגאון רבי ברוך צ'יקוושוילי שליט"א.
בדבריו הנרגשים, עסק הגר"מ בצורתו של בן ישיבה ובצורתה של ישיבה, ושילב בדבריו הליכות והנהגות ביסודות הנדרשים לבן עליה, ממה שקיבל מרבותיו: הגרש"פ שטיינברג זצ"ל ראש ישיבת תפארת ציון, הגרש"מ דיסקין זצ"ל ראש ישיבת קול תורה, מהמשגיח הגר"מ חדש זצ"ל ולהבדיל בין החיים- מהגרב"מ אזרחי שליט"א ראש ישיבת "עטרת ישראל" שהגר"מ שליט"א נמנה על מייסדיה.
הגר"מ הביא שביבי אור, הנהגות והליכות מוסר, מחמיו מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל, ואף סיפר מעשה שהיה באחד הימים בעודו אברך, שהתקשר אליו מרן בשאלה אם חפץ הוא להיות שותף של הקב"ה במעשה בראשית. וביאר מרן דבריו, שהרי אמרו חז"ל שכל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית. הגר"מ ציין כי מרן הגר"ע ראה בתפקיד הרבנות הזדמנות להיות שותף של הקב"ה, ולא כקרדום לחפור בה, ובכך דרבן אותו ללמודי דיינות. "העוצמה הגלומה בדרכו של מרן, שלא לראות דברים כמשרה, פרנסה וכדומה, אלא כדרך לעשות את רצון ה', כשותפות לקב"ה במעשה בראשית, וכדרך נוספת לקדש שם שמים, היא היא ההסתכלות הנצרכת לכל בן תורה". אמר הגר"מ.
בחורי הישיבה והצוות התרגשו, כאשר סיפר הגר"מ כיצד ניגש הרה"ח רבי משה מיכאלשוילי זצ"ל – רבה הראשי של יהודי גיאורגי-ה על שמו נקראת הישיבה – למרן זצ"ל לאחר שעלו לארץ, ואמר לו בכאב: "הגענו מגרוזיא כאשר אנו מחזיקים בידינו ספר תורה (כוונתו הייתה ליהודים יוצאי גרוזיא) ועכשיו הספר תורה נפל לארץ! וצריך כעת לעזור לנו להרים את ספר התורה מהארץ!.." והגר"מ תיאר כיצד התרגש מרן למשמע הדברים היוצאים מן הלב וליראת השמים הטהורה שהייתה ניבטת בכל מעשיו והליכותיו של רבי משה זצ"ל. זכה רבי משה ומשאלתו להקים ישיבה מקום תורה בארץ ישראל התממשה.
בסיום דבריו הודה הגר"מ לראש הישיבה, לרמי"ם ולבני הישיבה, שמזכים אותו לשוב לימי הישיבה שערג אליהם, ימי התעלות לגבהים, ימים שאין להם בנמצא תחליף.
יצוין כי בצוות הישיבה משמשים אף הגאון רבי ישראל גבאי משגיח הישיבה,הגאון רבי יהושע נויהויזר שליטא והגאון רבי אבינועם פרץ שליטא.
