בית המשפט העליון דן היום (ראשון) במשך כשבע שעות בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, חרף כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. מחר יתקיימו הדיונים בחלק השני של העתירות, נגד ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לבני גנץ. הדיון נערך מול הרכב מורחב של 11 שופטים, והועבר בשידור ישיר.
נשיאת העליון אסתר חיות אמרה בפתח הדיון: "מונחות בפנינו שמונה עתירות, חמש מהן נוגעות להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום והסוגיה השנייה נוגעת לתוקפו של ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת כחול לבן. נוכח הסוגיות המורכבות שעולות לדיון אנו מקיימים דיון נרחב בהרכב של 11 שופטים והוא משודר בשידור חי".
בפתח הדיון הסביר נציג היועמ"ש, עו"ד ענר הלמן, את עמדתו של אביחי מנדלבליט. במסגרת זו, הוא טען כי "השיקול המרכזי שצריך להביא בחשבון הוא מימוש רצון הבוחר. זו השיטה הדמוקרטית. השיטה שלנו היא השיטה הבריטית, שבה אדם בוחר רשימה. חלק מהזכות של הבוחר היא מי יהיה המועמד הבכיר של הרשימה שעשוי להרכיב ממשלה. אתה בוחר נציגים והם ממלאים את רצונך. אפשר להגיש שהשיטה לא טובה, אבל זו השיטה שלנו".
במהלך הדיון שאל השופט מזוז את נציג היועמ"ש האם לדעתו נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה אך לא יכול להיות שר. נציג היועמ"ש השיב כי "הלכת דרעי פנחסי עצמה אומרת ששרים לא יכולים להיות אך ניתן לומר שתפקיד ראש הממשלה שונה. לגבי נבצרות – היועמ"ש סבור שבשלב הזה אין נבצרות". לשאלת הנשיאה חיות בנושא, הבהיר עו"ד ענר הלמן כי "לא מקובל על היועץ המשפטי שנתניהו יעסוק במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק".
בהמשך ביקש השופט מני מזוז לדעת גם האם היועמ"ש סבור שההחלטה של הכנסת נתונה לביקורת. בתגובה לכך, הסביר נציג היועמ"ש: "בוודאי שאפשר לעשות ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של חברי הכנסת. צריך לזכור שני דברים: היקף הביקורת השיפוטית על החלטה כזו של הכנסת הוא מצומצם ביותר, הרבה יותר מצומצם מביקורות אחרות. נקודת המוצא היא שהבחירות נגמרו, ויש להן תוצאות, וזה שיקול מרכזי בשיטה הדמוקרטית. צריך חוסר סבירות קיצונית כדי להתערב בהחלטה של הכנסת".
עו"ד אביטל סומפולניסקי מהמחלקה המשפטית של הכנסת טענה בדיון כי "כאשר חברי הכנסת נותנים אמון בממשלה, הם נותנים אמון בזה העומד בראשה. בראשות הממשלה עומד חבר כנסת אחד. הביקורת השיפוטית צריכה להתמקד בגורם המנהלי שיש לו שיקול דעת שזה ראש הממשלה, ולא בגורם הממנה שהוא הכנסת".
לדבריה, "לא מצאנו נכון להגיד שאין דבר כזה ביקורת שיפוטית על הכנסת. בית המשפט תמיד מתיר פתח. אנחנו חושבים שבפתח הזה אי אפשר להיכנס במקרה הזה. התשובה היא בעצם לא – זו החלטה כל כך פוליטית ומורכבת שנוגעת למערכת היחסים בין הכנסת לבין הממשלה. בהתייחס לפסיקה הזו ולהלכה הזו, נכון לאמץ תפיסה שבמקרים קיצוניים ביותר, רק במקרים כאלו, אפשר להיכנס לזירה כל כך פוליטית וכל כך רגישה".
היועצת המשפטית של בית הנשיא טענה כי יש לדחות את הבקשה למנוע מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו בגלל לשון החוק ובשל חסינות הנשיא. היא התייחסה להבדלים בין השלבים השונים שבהם ניתן להטיל על ח"כ להרכיב את הממשלה. "ברור ומובהק שבשלב השלישי ההחלטה היא של הכנסת". על כך שאלו השופטים מדוע ניתנו לנשיא יומיים מקבלת הבקשה ועד להענקת המנדט? על כך היא הסבירה שהיומיים נועדו לתת לנשיא שהות לעשות את הבדיקות הנדרשות כדי לאמת את החתימות.
פרקליטו של נתניהו: "איך ניתן לומר שההרכב הזה יכול להחליף את הבוחרים?"
עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את נתניהו, טען בדיון כי פסילתו של נתניהו עלולה לפגוע ברצון הבוחר. הוא ציין כי "בית המשפט הזה קבע בעבר בדעת רוב שהוא לא יכול לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הנבחרים (בפסק הדין בעניין נאוה ארד). הוא התייחס לקשר הזה כקודש הקודשים שלא ניתן להתערב בו". לדבריו, "כשהבוחר בוחר בפתק שעליו כתוב 'הליכוד בראשות בנימין נתניהו' לראשות הממשלה. איך ניתן לומר שההרכב הזה יכול להחליף את הבוחרים? זה מה שהבוחר אמר".
נציגו של נתניהו אף ציין כי "מספר הבוחרים הגדול ביותר בתולדות המדינה בחר בנתניהו. האם בית המשפט הנכבד הזה יכול להחליף את הבוחר?". עם זאת, השופט מזוז אמר בתגובה: "השאלה היא החוק. אם יש סמכות ויש שיקול דעת, מה משנה מספר הבוחרים?".
בנוגע לדבריו של הלמן, הוא אמר כי "לטעמנו הפתרון הוא הסדר ניגוד עניינים נקודתי. לרגע לא אמרנו שראש הממשלה לא יחיל על עצמו הסדר ניגוד עניינים. כתבנו מפורשות אחרת". נציגו של נתניהו אף הבהיר בהמשך לזאת כי "אין לראש הממשלה שום כוונה להיות מעורב במינוי פרקליט מדינה או יועץ משפטי לממשלה. גם בעניין הזה הוא ינהג לפי הסדר ניגוד העניינים וחזקה על הגורמים הרלוונטיים שיגיעו עם ראש הממשלה להסדר מתאים שימנע כל ניגוד עניינים".
עו"ד אבי הלוי, המייצג את הליכוד, אמר דברים ברוח דומה: "המחוקק חשש בדיוק מהמקרה שבו אנחנו נמצאים. שפקידים יגישו כתב אישום ויסכלו כך את רצון העם. זה גם הנימוק הגדול מדוע בארצות הברית הנשיא ממשיך לכהן עד שהוא מורשע". השופטת ברק-ארז השיבה: "אולי אדוני לא יערב בין טיעון קונקרטי על המצב בישראל, ואדוני בהחלט טען טיעונים נכבדים, לבין המצב שמדינות אחרות שהאיזונים החוקתיים בהן שונים?".
נציג כחול לבן, עו"ד שימי בראון, אמר כי "המקרה הקונקרטי, המאוד ספציפי, שישראל עומדת בו, סיטואציה שבה יכולים מעל 70 ח"כים לבקש מהנשיא להטיל את המנדט, יכול להיות שבסיטואציה הזו ההתערבות תהיה לא ראויה ובלתי סבירה באופן קיצוני".
חיות לעותרים: "גם אם לא נקבל עמדתכם – המבצר לא נופל"
עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ממגישות העתירות, אמר: "לא רק שאמות הספים רעדו – הם קעקעו את יסודות הבית". הוא הגדיר את העבירות שבהן נאשם נתניהו "קשות וחמורות", וציין כי יש לתת משקל מיוחד לעובדה שבוצעו בזמן כהונתו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. "בישראל של 2020 הבעיה היא שכיום עבירות שחיתות הן חבר'המניות, שאפשר לחיות איתן. מה קורה לנו?".
שרגא טען כי השאלה אינה פוליטית ולא חוקתית, כפי שטענו קודמיו בדיון – אלא מנהלית. הנשיאה חיות השיבה: כללי המשפט המנהלי הם הרשות המבצעת. פה זאת רשות מחוקקת, ח"כים שפועלים בפונקציה שהיא ליבת היותם רשות מחוקקת, נבחרי הציבור. לפחות לפי אמות המידה שאנחנו מכירים זאת לא פונקציה מנהלית.
נציגת העותרים, עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, אמרה לשופטים: "אליכם העיניים נשואות, בנפול המבצר אין עוד מציל לכולנו". מה שעורר את זעמה של הנשיאה חיות שהשיבה: "זה פופוליזם. גם אם נקבל וגם אם לא נקבל את העמדה שלכם – שום מבצר לא נופל".
עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את עמותת חוזה חדש, הסביר לשופטים כי ההתערבות בפניית חברי הכנסת לנשיא המדינה היא במגרת ההסכם הקואליציוני. "ברור שהמעשה הזה נטוע במשפט הציבורי ולא הפרטי. השינויים של חוק היסוד הם כולם טובות הנאה, הם באו לספק את גושי הקואליציה. אם באמת הבסיס של פניית חברי הכנסת לנשיא הוא ההסכם הקואליציוני, ואין ספק שמחק תקבעו שהוא שערורייתי לחלוטין ומרבה את הונם הפוליטי של החברים, הפנייה היא פסולה ובטלה".
עו"ד מטעם סיעת יש עתיד: "השאלה מי יכולה לקבל על עצמו את התפקיד זו שאלה משפטית וחשוב שאנשים יבינו – גם אם לשאלות משפטיות יש השלכות פוליטיות והכלים הם כלים משפטיים. ההכרעה של בית המשפט היום אינה תלויה ואסור שתהיה תלויה בנתניהו האיש בכמות המצביעים או במשבר הקורונה. בית המשפט צריך לתת אמירה חד משמעית".
נציג היועמ"ש: "אין בכל חוק היסוד מקום שבו מפורט כיצד אפשר להעביר ראש ממשלה מתפקידו"
לקראת תום הדיון נשמעו שוב עמדות המשיבים. עו"ד ענר הלמן: "אין בכל חוק היסוד מקום שבו מפורט כיצד אפשר להעביר ראש ממשלה מתפקידו, ואף אחד לא יכול לחשוב שהכנסת בטעות שכחה ושיש צורך בהשלמה חקיקתית. כשאתה בה אומר שאי אפשר לממש את רצון הבוחר וההחלטה מי יעמוד בראש הרשות המבצעת תתקבל באמצעות לקונה. הכנסת לא רצתה לעשות את זה, זו לא לקונה. צריך לכבד, על הוראות חוקתיות צריך להתסכל במבט רחב, הכנסת לא עשתה את זה לפני שהוא נהיה ראש ממשלה, ולא עלה בדעתה לעשות את זה אחרי שמונה".
עו"ד אביטל סומפולינסקי, נציגת הכנסת: "כשמדברים על פוליטיקה מדברים על חלוקת תפקידים בתוך הממשל ואלו לא קרובים לעולם השוחד. הגורם הממנה כאן שהיה צריך לעמוד במוקד הביקורת השיפוטית זו הכנסת ואנחנו חושבים שלא נכון שבית המשפט ייכנס לתוך הזירה הפוליטית הזו של ההחלטה לתת אמון בממשלה, ולהתערב בזירת הכנסת".
עו"ד ראבילו, נציגו של נתניהו בדיון, התייחס לדיון סביב שיקול דעתו של הנשיא בהחלטתו לקבוע את זהות מרכיב הממשלה הבאה. "אנחנו רוצים לשים את הנשיא מעל הוויכוח הפוליטי. לא יכול להיות שהוא יפעיל שיקול דעת עצמאי, זה משהו מעין טכני. לאור העובדה הזו צריך להבין כך את סעיף 10 ואת שיקול הדעת שיש ל-61 הח"כים".
הפרוטוקול המלא מהדיון בבג&q… by מערכת Jdn on Scribd
"ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו" "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה..ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט"
יש שופטים בישראל!
למנחם. אגיד לך מה יש…
יש פוליטקאים בגלימות שחורות בישראל !
דיווח ראשוני
קים גון און מצפון קוראה יחליט היום האם השופטים יכולים לדון בתיקו של נתניהו
יש אנשים שחושבים שאנו מדינה דמוקרטית?אז רגע מי בוחר את הרשות העם או בג"צ??