ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית העיר בסוף שנת 2018 כ-919,400 תושבים. בשנת 2019 כ-20% – 25% מהנסיעות הממונעות במטרופולין ירושלים לכל המטרות נעשו בתחבורה ציבורית (תח"צ) באוטובוסים, וכ-25% מנסיעות אלה נעשו ברכבת הקלה. פיתוח ותכנון ערים המוכוון לשימוש בתחבורה ציבורית (תח"צ) אמור להגביר את השימוש במערך התח"צ, ומשכך – לתרום להפחתת הגודש בכבישים וזיהום האוויר. שימוש מוגבר בתח"צ אף מקטין את הצורך להקצות קרקעות למקומות חניה לרכב פרטי בעיר.
משרד מבקר המדינה בדק את רמת השירות של התח"צ באוטובוסים בירושלים ובחן היבטים שיש להם השפעה על איכות השירות. הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה ובצוות האב לתחבורה בירושלים.
בביקורת עלה כי בשנת 2014 הכינו משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית ירושלים דוח מסכם לפיתוח התח"צ במטרופולין ירושלים. מאז פרסום הדוח ב-2014 אין פרסום מעודכן ומרוכז של המידע הרלוונטי על פני שנים ובראייה כוללת וטרם הושלמה הכנה של תוכנית אב מעודכנת וכוללת לתחבורה במטרופולין ירושלים, בפרט בהיבט התחבורה התיירותית. בנוסף, בהיבט העוסק במדדי השירות, על פי הדוח המסכם משנת 2014, קיימים פערים גדולים בין שירותי התח"צ במטרופולין ירושלים לשירותי התח"צ במטרופולינים מפותחים בעולם.
הפערים מקבלים ביטוי במספר הקילומטרים שנוסע רכב תח"צ לתושב בשנה (34 ק"מ בירושלים לעומת 45 ק"מ בתל אביב ו-100 ק"מ הממוצע בעולם); מהירות הנסיעה הממוצעת (16 קמ"ש בירושלים לעומת 17 קמ"ש בתל אביב ו-25 קמ"ש הממוצע בעולם); מספר העליות לתח"צ לתושב בשנה (103 עליות בירושלים לעומת 111 עליות בתל אביב ו-250 עליות הממוצע בעולם) ועוד.
עוד נמצא כי איכות שירותי התח"צ בעיר נפגעת בגלל מחסור בתשתיות תומכות – נתיבים מהירים, נתיבי העדפה, חניות לילה, מסופי תפעול, מסופי נוסעים וכדומה. כמו כן, קיים מחסור בנהגי אוטובוסים המהווה מכשול מהותי לשדרוג שירותי התח"צ בעיר, בפרט בזמן שמשרד התחבורה פועל להכניס לעיר מפעילי תח"צ חדשים. בנוסף, חלק מהשכונות והרחובות בעיר נבנים ללא תכנון תשתיות לתח"צ, ולכן בחלק מהמקומות חסרים שירותי תח"צ לתושבים.
נמצא כי תשתית התחבורה במזרח ירושלים לקויה ואינה מאפשרת להפעיל שירות תח"צ נאות באזורים רבים; ריבוי מפעילים במערכת התח"צ במזרח העיר מקשה פיתוח של קווים יעילים, ובמצב הזה נוסעים נדרשים לעשות מעברים רבים בין קווים כדי להגיע ליעדם. בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה שני מכרזים למפעילים חדשים להפעלת קווי שירות בתח"צ באוטובוסים בירושלים. בביקורת נמצא כי חוסר מוכנות של משרד התחבורה בהיבטים כגון מחסור בנהגים, מחסור בתשתיות, מחסור בנתיבי העדפה ונתיבים מהירים עלול לפגוע ביישום מכרזים אלו, וכתוצאה מכך תיפגע איכות שירותי התח"צ בעיר.
לצד אלו עלה בביקורת לחיוב כי בשנים האחרונות פועלים משרד התחבורה ועיריית ירושלים להגברת שירותי התח"צ בעיר ולשיפורם. בין היתר, הוקמו קווים חדשים של הרכבת בקלה, נפתחו נתיבי העדפה לתח"צ בער וכן בוצעו פעולות להסדרת שירותי התח"צ במזרח העיר. בנוסף, יושמה בקרה אלקטרונית על פעילות חברת אגד לבדיקה האם היא עומדת ברמת השירות שנקבעה בהסכם.
מבקר המדינה מציין כי שיפור התח"צ בעיר מחייב פעילות תכנון מתכללת של משרד התחבורה, שתיתן מענה לצרכים של כלל משתמשי התח"צ בעיר – תושבי העיר, תושבי הפרוורים, התיירים והמבקרים בעיר. כמו כן, על משרד התחבורה ועיריית ירושלים לפעול לקידום הפרויקטים הרבים המתוכננים בעיר – החל בהקמת חניוני לילה, מסופים ונתיבי תח"צ ועד הקמת המסילות העתידיות של הרכבת הקלה, כל זאת ביעילות, בהתמדה, בשמירה על רווחת הציבור ובלוח זמנים קצר ככל האפשר. נוסף על כך, על משרד התחבורה, עיריית ירושלים וחברת אגד לפעול להנגשת שירותי התח"צ לכלל השכונות בעיר ירושלים ולשפר את שירות התח"צ לכותל המערבי.
ביצוע פרויקט חשמול קווי הרכבת ופתיחת הקו המהיר לירושלים
השלמת פרויקט החשמול – בדוחות הקודמים עלה כי יש עיכובים בהשלמת פרויקט החשמול. בביקורת המעקב נמצא שהעיכובים נמשכים. ב-2017 העריכה חברת הרכבת שהפרויקט יסתיים בדצמבר 2021 ובמאי 2019 דחתה החברה את השלמת הפרויקט לסוף 2029. במרץ 2020 עדכנה חברת הרכבת את מועד השלמת הפרויקט לסוף 2025.
ביצוע תקציבי מצטבר – שיעור הביצוע המצטבר מסך אומדן עלות הפרויקט היה בסוף 2019 כ-31% בלבד (ביצוע תקציבי מצטבר של כ-3.7 מיליארד ש"ח מתוך אומדן עלות פרויקט של כ-12.1 מיליארד ש"ח), ואורך תוואי מסילות הברזל שחושמלו במועד הביקורת (מאי 2020) מהתוואי המתוכנן היה כ-13.3% בלבד (כ-64 ק"מ מתוך כ-480 ק"מ).
אישור נוהל עבודה בסביבה חשמלית – בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה לחברת הרכבת על הצורך לבחון את נוהלי הרכבת ואת מידת התאמתם לחשמול. בביקורת המעקב נמצא כי מנכ"ל חברת הרכבת דאז אישר את נוהל העבודה בסביבה חשמלית רק במועד תחילת הפעלת הקו המהיר בספטמבר 2018, אף על פי שלפי דיוני הדירקטוריון עולה כי בוצעו הדרכות ונסיעות ברכבת בזמן העבודה באתר, דבר שלפי מנכ"ל החברה דאז יש בו הפרת בטיחות חמורה.
הפסדים למשק כתוצאה מעיכובים בהשלמת פרויקט החשמול – בביקורות הקודמות העיר משרד מבקר המדינה כי הדחייה בהפעלת פרויקט החשמול טומנת בחובה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. בביקורת המעקב נמצאו דחיות נוספות בהשלמת הפרויקט, ולכן המשרד חוזר על הערת הביקורת הקודמת ולפיה בגלל דחיית השלמת פרויקט החשמול נגרמים למשק נזקים של מאות מיליוני ש"ח בכל שנה שבה הפרויקט נדחה.
הפסדים לחברת הרכבת מעיכובים בהשלמת פרויקט החשמול – העיכובים בהשלמת פרויקט החשמול מאלצים את חברת הרכבת להפעיל ולתחזק קטרים וקרונות דיזל ישנים, לרכוש ציוד נוסף המונע בדיזל ועלולים לדחות את קבלת הציוד החשמלי החדש שרכשה בעלויות גבוהות.
לחיוב נמצא בביקורת כי חברת הרכבת מינתה בספטמבר 2019 מנהל מטעמה לתפקיד מנהל מינהלת החשמול והוא מרכז את כל פעילותה, ובכלל זה גם את הפעילות להשלמת הקו המהיר. השינויים בניהול הפרויקט הביאו לגידול בתפוקה בפרויקט החל מהמחצית השנייה של 2019. משרד מבקר המדינה התריע בדוח קודם על האפשרות לפגיעה בבטיחות בעבודה על פרויקט החשמול. ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2019 מונה ממונה בטיחות בחטיבת הפיתוח של הרכבת, והחברה פעלה להכנת תוכנית בטיחות בעבודה עם חברה א'. בנוסף, חברת הרכבת חתמה על הסכם להאצת הפרויקט עם חברה א', והמועד המתוכנן להשלמת הפרויקט הוקדם בארבע שנים (מ-2029 ל-2025).
בנושא הפעלת קו הרכבת המהיר הרצלייה-ירושלים להלן הממצאים:
ציוד נייד להפעלת הקו – במועד פתיחת הקו המהיר לירושלים בחודש ספטמבר 2018 לא היה בחברה ציוד נייד להפעלתו והיא נאלצה להפעילו באמצעות מערכי קרונות שהוסטו מקווי רכבת אחרים. הדבר גרם להקטנת תדירותם ולהגברת הצפיפות בקווי הרכבת האחרים.
ביטוי הולם למשמעויות הכלכליות – בהחלטה על הסטת הציוד הנייד מקווים אחרים בעת פתיחת הקו החדש לא ניתן ביטוי הולם לכל המשמעויות הכלכליות של ההחלטות.
הפעלת קו עם נוסעים ללא הוכחת אמינות רצויה – בדוח קודם העיר משרד מבקר המדינה על הצורך בביצוע תהליך הרצה מעמיק וממצה למיפוי תקלות. בביקורת המעקב נמצא כי הקו המהיר לירושלים הופעל במתכונת הרצה עם נוסעים בלי שהוכחה אמינות רצויה, ובתקופת ההרצה שנמשכה כשנה נרשמו שיעורי ביטולי רכבות גדולים מהממוצע בקווים האחרים (לדוגמה, השיעור הממוצע של ביטולי הרכבות בקו המהיר לירושלים בין אוקטובר 2018 לדצמבר 2019 היה כ-2.6% לעומת כ-0.5% בקווים האחרים.
מצבי חירום במנהרות ובגשרים – עיכוב ברכישת רכבים דאוליים להובלת כוחות חירום – במועד עריכת הביקורת, כשלוש וחצי שנים לאחר שנבחנה לראשונה האפשרות לשימוש ברכבים דואליים וכשנה וחצי מאז הוחלט לתקצב את רכישת רכבים אלה, טרם הושלמה רכישתם. התקציב לרכש הרכבים עבור מד"א טרם הועבר, המשטרה טרם יצאה למכרז לרכש הרכבים ורק כב"ה הציגה התקדמות בהליך הרכש. ואולם בגלל משבר הקורונה, במועד עריכת הביקורת לא ידוע מועד אספקת הרכבים עבורה.
מצבי חירום במנהרות ובגשרים – הובלת כוחות חירום באמצעות רכבת כוננית אינה מיטבית – היא עשויה להאריך את משך זמן הפינוי ועלולה לעלות בחיי אדם. נמצא כי לא בוצע תרגיל מרכזי מסכם נוסף לצורך תיקון הליקויים שהועלו בתרגילים הקודמים בהובלת כוחות חירום ופינוי נפגעים באמצעות הרכבת; נמצא חסר בציוד הנדרש של מד"א בתחנת נבון; צפויים קשיים בפינוי נפגעים ממפלס התחנה התחתון למפלס הכניסה; ולא הוסדרה מערכת קשר בין מד"א לגופי החירום האחרים.
לחיוב נמצא כי חברת הרכבת ביצעה הליך הפקת לקחים בנוגע להליך פתיחת הקו המהיר לירושלים לרבות בנושא בדיקות והרצות של הקו. כמו כן, חברת הרכבת וכב"ה העמידו רכבים ייעודים להובלה של כוחות החילוץ הראשוניים של הרכבת וכב"ה למקום האירוע.
משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים הנוגעים בדבר לבדוק את המשמעויות הכלכליות לרבות תועלות משקיות בעת תיעדוף קידום החשמול של הקווים השונים. על חברת הרכבת, משרד התחבורה וכוחות החירום: כב"ה, מד"א והמשטרה, להפיק לקחים מהליקויים בהתארגנות לאירועי חירום בהפעלת הקו המהיר לירושלים, שאם לא יתוקנו הם עלולים לעלות בחיי אדם עקב התמשכות זמן הפינוי באירוע חירום בקו המהיר ובקווים אחרים.
