אלכסנדר שאלנברג מודה בחיוך בראיון לאלדד בק המתפרסם הבוקר (ראשון) בעיתון ישראל היום, שהוא לא דמיין לעצמו שיהפוך לקנצלר אוסטריה. אבל הנסיבות הביאו את הדיפלומט המקצועי, 52, בן למשפחה אריסטוקרטית, משפטן בהשכלתו, שנולד בשוויץ וגדל בהודו, ספרד וצרפת – שם שירת אביו שהיה גם הוא מבכירי משרד החוץ האוסטרי – לתפוס את מקומו של סבסטיאן קורץ בראש הממשלה האוסטרית, לאחר שנגד קורץ נפתחה חקירה פלילית בחשד לשימוש בכספי ציבור לצורך קידום הקריירה הפוליטית שלו בתקשורת האוסטרית.
שאלנברג, שכיהן כשר חוץ תחת קורץ, נחשב למקורב מאוד לקודמו בתפקיד. מינויו כקנצלר לפני כחודש מנע את התפרקותה של הקואליציה השבירה בין השמרנים ו"הירוקים" בווינה. הנסיבות גם יגרמו השבוע לשאלנברג לתפוס את מקומו של קורץ בחנוכת אחד הפרויקטים שהקנצלר הקודם קידם אישית במלוא התנופה: ביום השנה לפוגרום "ליל הבדולח" שיצויין ביום שלישי, יחנוך שאלנברג את "קירות השמות" – אנדרטת שואה המנציחה את שמותיהם של כ-65,000 יהודי אוסטריה שהושמדו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
שאלנברג, אומרים מקורביו, שותף למחויבות הרבה שהפגין קורץ כלפי הקהילה היהודית באוסטריה וכלפי ישראל. לרגל חנוכת "קירות השמות" העניק שאלנברג בלשכתו בווינה ראיון בלעדי ל"ישראל היום", שבו הוא מתייחס לחלקה של אוסטריה בשואה, למאבק באנטישמיות, למו"מ שיתחדש בסוף החודש בווינה על הסכם הגרעין עם איראן וליחסים הקרובים והאסטרטגיים עם ישראל.
על כך שבסוף החודש אמור להתחדש בווינה המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בישראל משווים את המשטר באיראן למשטר הנאצי ואת הסכם וינה מ-2015 להסכם מינכן מ-1938. שאלנברג ענה אם הוא רואה דמיון שכזה: "בכנות מוחלטת לא. יש לנו בעיות מאסיביות עם ההנהגה האיראנית, למשל בהקשר להכחשת השואה. הבהרנו להם זאת באופן ברור ביותר. אבל, המו"מ הוא ניסיון למנוע מאיראן להשיג פצצה גרעינית. הוכח, שהיעדר הסכם גרוע יותר מקיומו של הסכם לא מושלם".כ
"מובן, שהסכם הגרעין אינו מושלם. יש תחומים, כמו פיתוח תוכנית הטילים, שכלל לא כלולים בו. אבל, כמאמר הפתגם: עדיף דרור ביד מאשר יונה על הגג. השנים האחרונות הראו שפסק הזמן ביישום ההסכם קיצר, לדעת מומחים, את הזמן לו איראן זקוקה כדי להשיג נשק גרעיני. הדבר האחרון שבו מעוניינת הקהילה הבינלאומית הוא מרוץ חימוש גרעיני באזור המפרץ. זה יגרום לאי-יציבות רב לכולנו. אני מבין את הקולות הסקפטיים בישראל ביחס להסכם. אבל ההיסטוריה מראה שהיעדר דיאלוג לא מוליך לתוצאות והמטרה שלנו צריכה להיות הכנסת איראן למסגרת הסכם של פיקוח מטעם סוכנות האטום הבינלאומית, כדי שנראה מה הם עושים. בלעדי זה אין לנו כל אפשרות לפקח עליהם".
על הסכמי אברהם אמר כי הם "שינו את כללי המשחק. זה אחד הדברים המעניינים ביותר שקרו בשנים האחרונות. לעתים קרובות אומרים במזה"ת: לא ניתן להתקדם יותר, ורואי השחורות חוזים תסריטים שחורים ביותר. המזה"ת תמיד מפתיע, לטוב ולרע. הסכמי אברהם הם פריצת דרך אמיתית ואני חושב שעל בסיס הקו שלנו של פתרון שתי המדינות אנחנו זקוקים לנורמליזציה מקסימלית. לפני ימים אחדים אירחתי כאן את מלך ירדן, הייתי בעצמי במפרץ ומאוד מעניין לראות כמה פוטנציאל יש בקשר הזה בין ישראל ומדינות ערב. זו התפתחות מעודדת ומעמדתנו התומכת ביעד של פתרון שתי מדינות, אנחנו באיחוד האירופי צריכים לתרום את חלקנו לקדם את הנורמליזציה הזו".
