שלוש רעידות האדמה שהתרחשו בישראל בחודש החולף, 2 מתוכן בתוך יממה אחת, העלו את מפלס הדאגה במדינה בכלל, ובאזורים המועדים בפרט.
בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה.
הכתבות על הקיר
לפני כמעט ארבע שנים התריע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי "מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה". בתקופה שחלפה מאז פרסום הדו"ח החמור אף חלה נסיגה בכל הנוגע להיערכות לרעידות אדמה.
הגוף המקצועי היחיד בארץ שעוסק בנושא של היערכות לרעידות אדמה או לצונאמי ומתכלל בין עבודת משרדים שונים הוא ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה. ב'ישראל היום' דווח כי תקציב הוועדה קוצץ לשישה מיליון שקלים בלבד בשנה, היא מונה רק שלושה אנשים ואין לה סמכויות אופרטיביות.
הגוף שמפקח על ועדת ההיגוי הוא ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה, שאותה הקימה ממשלת ישראל בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה ב־1999. אלא שוועדת השרים התכנסה בפעם האחרונה בשנת 2016.
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין־משרדית, אומר כי "חלקים שלמים מדו"ח המבקר לא הצלחנו להזיז, המודעות בארץ לאסון שיבוא בעקבות רעידת אדמה היא נמוכה מאוד לצערי. הוועדה בהחלט פעילה, היא מתכנסת אחת לחודש וחצי-חודשיים, מקבלת החלטות, עושה הכוונה, אבל להגיד שאנחנו מצליחים להניע את הגופים השונים בקצב שאנחנו רוצים? לצערי לא".
יהב, שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי, עם תקציב של שישה מיליון שקלים ושני אנשי צוות, מודה כי "הוועדה היא מנוע שצריך לדחוף את כל הנושאים במדינה ואנחנו מדברים על הרבה מאוד נושאים. לכן שלושה אנשים זה באמת מעט".
במשרד הבינוי והשיכון מיפו הערים שבסיכון גבוה להיפגע ברעידת אדמה – קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת. על פי הדוח, בתרחיש בו תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל – יש כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה ונבנו לפני שנת 1985. במצב כזה 35% מהם יינזקו קשה – כלומר, נזק כבד גבוה ייגרם ל-28,600.
"זה לא חדש לנו שטבריה היא העיר הנמצאת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מבחינת רעידות האדמה", אמר בועז יוסף, הממונה על יו"ר הוועדה טבריה. "עשרות רבות של בניינים בנויים ממש על קו השבר והסכנה לקריסתם ברעידה חזקה יותר היא ממשית".
הוא הוסיף כי "אם חלילה תהיה בטבריה רעידת אדמה חזקה יותר, יהיו כאן מאות ואלפי הרוגים. בטבריה יש המון בניינים ישנים שנבנו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לפני תקן רעידות האדמה – זה מעיד עשרות מונים על מה שצפוי לקרות פה ברעידת אדמה חזקה יותר".
האזהרות
מומחים רבים הזהירו בשבוע האחרון, בעקבות רעש קל נוסף שהורגש בישראל, מפני תרחישי אימים במקרה של רעידת אדמה משמעותית, שכוללים אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, ועשרות אלפי בניינים שייהרסו כליל. לפי רוב ההערכות רעידת אדמה חזקה בישראל היא רק עניין של זמן.
ניצב אלון לבבי, הסמפכ"ל לשעבר ומראשי התוכנית ללימודי התמחות בחוסן לאומי וארגוני בקריה האקדמית אונו, התייחס לנושא המוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה בשיחה עם 'חדשות JDN' ואמר: "רעידות האדמה שהתרחשו לפני שבועיים חייבים לשמש נורת אזהרה בוהקת למקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות, שמבינים כעת כי עליהם להשקיע את כלל המשאבים הנדרשים בנושא חיזוק החוסן הלאומי בחירום, כמו במקרה של רעידות אדמה".
"מדינת ישראל יושבת על שברים פעילים , כמו 'השבר הסורי אפריקאי' שחוצה את מזרח המדינה מחרמון ועד אילת, וכך גם 'שבר יגור', שנמתח בין חיפה לבית שאן ועוד. מיקום השברים ידוע. וכך גם השפעתם ההרסנית צפויה".
"בהתאם לאותם תחזיות, על המדינה להשתפר ברמת המוכנות שלה שבאה לידי ביטוי בחיזוק מבנים במקומות המועדים לפורענות ושיפור התרגול בחירום".
האם חלוקת התפקידים נכונה? ומה מקומה של רשות חירום לאומית וגופי חירום נוספים?
"הפקודות הקיימות קובעות כי המשטרה היא האחראית לפיקוד ושליטה באירוע רעידת אדמה וכפועל יוצא מזה, מוטלת עליה האחריות גם לתרגל ולאמן את כלל כוחות החירום וההצלה ובכלל זאת את הרשויות המקומיות".
"האם נכון שהמשטרה שעסוקה עד בלי די באכיפת החוק, לחימה בתאונות הדרכים, ובלחימה בפשע המאורגן והסחר בסמים, היא זו שתטפל בנושא? או לחליפין האם נכון יותר שפיקוד העורף, שמבוסס על לוחמים סדירים בקבע ובמילואים ומתאמן מרבית זמנו ועל תרחישים כמו אלו הוא זה שיישא באחריות מקצה לקצה? סוגיות אלו חייבות להגיע לידי הכרעה".
"הוריקן קתרינה שהיכתה בניו אורלינס בשנת 2005, הביאה את רשות החירום הלאומית האמריקאית לכדי הבנה כי הם נכשלו במשימתם. כך גם קבעה ועדת חקירה פדרלית".
"אל לנו להמתין לאירוע שיבוא. חייבים להשקיע משאבים וקשב ברמה הלאומית וברמה המקומית – על מנת להיות מוכנים טוב יותר לרעידה שתבוא. זו אינה שאלה של 'האם', אלא שאלה של 'מתי'", אומר לבבי.
ההתרעה
בפיקוד העורף מבשרים כי בשבועות הקרובים תהיה מוכנה מערכת "תרועה" שתפקידה להתריע בזמן רעידת אדמה. המערכת פותחה בהובלת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והמכון הגיאולוגי. אמנם לא ניתן לחזות רעידת אדמה, אך יהיה ניתן לספק התרעה בזמן התרחשותה.
המערכת המדוברת מתבססת על כ-120 סנסורים הפרוסים בעיקר סביב השבר הסורי אפריקאי ובקע יגור, ומיועדת לזהות רעידות בשטח ישראל ומחוצה לה, ובכך לתת התרעה מקדימה בתחילת הרעידה. המערכת תהיה מחוברת למערך ההפצה של פקע"ר, ותספק התרעה מצילת חיים באמצעות פלטפורמות המונגשות לאזרחים.
המטרה היא שאנשים יקבלו את ההתרעה לפני שהם מרגישים רעידה, אבל בפועל אנשים עשויים לקבל התרעה לפני, במהלך או אחרי שהרעידה מגיעה למיקומם. משך ההתרעה תלוי במספר גורמים, והם: כמה קרובים החיישנים הסיסמיים זה לזה, באיזו מהירות הנתונים עוברים במערכת, כמה חזקה רעידת האדמה, כמה עמוק מתחת לקרקע היה המוקד שלה, והאם היא עברה דרך חול, אדמה או שכבה סלעית. מערכת ההתרעה מבוססת על טכנולוגיה חדשנית שתמשיך ותשתפר עם הזמן.
הרשת הסיסמית של ישראל מנטרת ברציפות רעידות אדמה רבות שמתרחשות כל הזמן, אך התרעות ניתנות רק מעבר לסף שנקבע בעת תכנון המערכת. על מנת לאזן בין הצורך להתריע מהר ככל האפשר לבין הרצון לדייק את ההתרעה ולמנוע התרעות באזורים בהם הרעד לא יורגש, נקבע שכשהזיהוי הראשוני מורה על רעידה בעוצמה של 4.2-6 דרגות, תישלח התרעה רק לאזורים בהם תורגש הרעידה. לעומת זאת, עבור רעידות חזקות מדרגה 6, התרעה תישלח לכל הארץ.
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד
לסיום, ואחרי כל הצורך בהשתדלות אנושית והיערכות ממשלתית, יש לזכור שכמו כל אירוע טבע – גם רעידות אדמה הן מעשה ה'. כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם".
בתנ"ך מתוארת גם רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא, בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל…וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם…וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל".
הנחיות בעת רעידת אדמה
בעת שהייה במבנה: צאו מיד מהמבנה אל שטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה במהירות, היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת פתוחה. אם אין ממ"ד, צאו אל חדר המדרגות ואם ניתן צאו מהבניין. אם אינכם יכולים לפעול כך, תפסו מחסה תחת רהיט כבד, או שבו על הרצפה, צמודים לקיר פנימי.
בעת שהיה בחוץ: התרחקו ככל האפשר ממבנים, גשרים ועמודי חשמל.
בעת שהייה ברכב: דוממו מנוע והישארו ברכב. אין לעצור בקרבת גשרים ומחלפים.
בעת שהייה בחוף הים: עזבו מיד את החוף מחשש לצונאמי. התרחקו מהחוף למרחק של קילומטר אחד לפחות. אם אינכם יכולים להתרחק מהחוף, עלו לקומה 4 ומעלה של בניין קרוב. אל תשובו לחוף ב-12 השעות שלאחר רעידת האדמה. שימו לב: נסיגת ים חזקה ופתאומית (שפל), היא סימן לצונאמי מתקרב.
הנחיות נוספות:
אין להשתמש במעלית בזמן רעידת אדמה ולאחריה.
במידה שאפשר, סגרו את המפסקים הראשיים של החשמל והגז.
היו מוכנים לרעידת אדמה נוספת. רעידות כאלה מופיעות דקות או ימים לאחר הרעידה הראשונה ועלולות למוטט מבנים.
אין להיכנס למבנים שניזוקו בשל רעידת אדמה.
היה ראוי לצרף את דברי ה 'פרי האדמה' ש"לא נשמע ולא ישמע שהזיק מפולת או רעש לגופי בני אדם בירושלים"