העיר אוסר (Auxerre), נראית כמו תמצית ההיסטוריה של צרפת. פסלים של אישים בולטים בחברה הצרפתית לאורך השנים; בתי עץ שניצבים לאורך גדות הנהר; וגפנים שמכסות את האזור הכפרי שסביבה. "אוסר היא עיר פריפריה טיפוסית לצרפת", אמר פעם ראש העירייה, קרסאן מארו.
העיר טיפוסית כל כך, עד שב–40 השנים האחרונות הצביעו תושבי העיר שבחבל בורגון למועמד שניצח בבחירות לנשיאות, שיקפו את התוצאות ברמה הארצית והפכו את עירם למעין מצפן פוליטי ארצי. כמו מרבית צרפת, גם אוסר נוטה כיום ימינה. הנטייה הזאת נובעת מהקושי במציאת עבודה, מהמשכורות שמסרבות לעלות ומהחששות על רקע תופעות כמו הגירה ופשיעה.
ראש העיר מארו, בעצמו איש ימין, נבחר לתפקיד ב–2020 לאחר שהביס את קודמו, ראש עיר סוציאליסט ששימש בתפקיד 19 שנה. לדבריו, חוסר הביטחון היה הסוגייה שהטרידה את בוחריו.
ולנטין סואירי, נהגת אוטובוס שבילתה עם ילדיה בגן שעשועים בעיירה, טוענת שהבעיה איננה ההגירה, כפי שנוטים לומר בתקשורת. לדבריה, הבעיה הם האנשים תאבי הכוח, שלדבריה "אינם יודעים מה קורה למי שנמצאים למטה". סואירי הצביעה עד כה בכל מערכת בחירות, אבל הפעם אינה בטוחה שתעשה זאת. "איש מהמועמדים אינו מדבר על מה שמעניין אותנו באמת. אני מנסה למצוא רופא עיניים לבני זה יותר משנה. אני בעצמי לא ביקרתי אצל רופא שיניים יותר משנתיים. אין לנו גישה לדברים האלה כאן בפריפריה", אמרה.
התסכול של סואירי ושל רבים כמותה מסביר במידת מה את הסטייה הפוליטית ימינה, ובעיקר לעבר הימין הקיצוני.
פחות משלושה חודשים לפני הבחירות הקרבות, שיתקיימו באפריל, הקמפיינים של המפלגות הולכים ומתלהטים. לפי הסקרים, הן מועמדת הימין, מרין לה פן, הן יריבה מהימין הקיצוני עוד יותר, אריק זמור, הן ואלרי פקרס, מועמדת המפלגה השמרנית החדשה "הרפובליקאים", מקבלים 12% עד 18% תמיכה. שלושתם נלחמים כדי להדיח את הנשיא עמנואל מקרון, שמוביל בסקרים, ומחזיק ב-24% תמיכה. לשמאל, המפורק לחלוטין, אין מועמד שקיבל בסקרים יותר מ–10%.
אם אוסר אכן משמשת סמן לצרפת כולה, בבחירות הקרובות נראה שיהיה שינוי ניכר. בעיני רבים בעיר הפריפריאלית הבחירות נראות לא רלוונטיות, מרוחקות כמו פריז והאליטות החיות בה.
