ירושלים מדורגת בין חמישים הערים שהכי קשה לחיות בהן בישראל. כך עולה מהדירוג החברתי-כלכלי של הישובים והרשויות המקומיות בישראל שחושפת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עיר הבירה אף ירדה גם בדירוג החברתי-סוציאלי והמשמעות היא שתושביה עניים יותר.
לצד ירושלים נמצאות בני ברק, ג'סר א-זרקא, אום אל פאחם, זרזיר ובוקעאתא ומעליה בדירוג מועצת מג'ד אל-כרום מהצפון, בסמת טבעון וריינה שהוכרזה כמועצה לפני 50 שנה. לפי דירוג הלמ"ס הכי קשה לחיות בישראל בנווה מדבר, תל שבע, שגב שלום, אל קסום, וערערה שבנגב ובלי יותר מדי הפתעות המקומות שבהם הכי טוב לחיות הם: סביון, כפר שמריהו, להבים, עומר וכוכב יאיר.
המדד החברתי כלכלי מדרג את היישובים לפי החוזק החברתי-כלכלי שלהם בחלוקה לפי עשרה אשכולות – 1 הוא הנמוך והחלש ביותר, בעוד 10 הוא הגבוה והחזק ביותר. המדד של האוכלוסייה נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2015 . אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה. המדד חושב עבור 982 יישובים בתוך המועצות האזוריות, לא כולל יישובים המונים פחות מ-120 תושבים וכן מקומות מחוץ ליישוב ו/או יישובים שחסרים עבורם חלק מהמשתנים.
בירושלים, העיר הגדולה בישראל חיים 863,795 תושבים מדורגת ראשונה מבין הערים הגדולות עם ציון 2 בדירוג הסוציו-אקונומי. תל אביב-יפו, העיר השנייה בגודלה עם 431,709 תושבים קיבלה את הציון הגבוה 8. העיר השלישית בגדולה חיפה בה חיים 277,736 תושבים מדורגת עם ציון 7 וכך גם ראשון לציון (243,329 תושבים) ופתח תקווה (229,845 תושבים). אשדוד השישית בגודלה עם 219,590 תושבים זכתה לציון 5 בדירוג האשכולות הסוציו-אקונומיים ואילו נתניה השביעית עם 206,793 תושבים ממוקמת מעל לאשדוד בדירוג האשכולות הסוציו-אקונומיים עם ציון 6.
הערים החרדיות במדד החברתי – כלכלי של הלמ"ס: מודיעין עילית – 1, ביתר עילית – 1, עמנואל – 2, אלעד – 2, בית שמש – 2, צפת וירושלים – 2.
בשבע רשויות מקומיות נרשמה ירידה בסיווג לאשכולות הסוציו-אקונומיים. כך למשל, ירושלים שהידרדרה ממקום 61 למקום 50 בדירוג הרשויות וירדה באשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 3 לאשכול 2. גם בגבעת זאב בה חיים 16,123 תושבים חלה ירידה באשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 6 לאשכול 5.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של ארבע שנים. ראש העיר ניר ברקת הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר להגדיל את התקציבים לירושלים וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע ההתדרדרות באופן שיאפשר שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים. לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תכנית אסטרטגית לבירה".
