ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2013 עמד מספר התושבים בירושלים על 829,900 נפש, מהם 522,300 יהודים (63%) ו-307,600 ערבים ואחרים (37%).
במהלך שנת 2013, גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-14,600 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-19,100 איש כתוצאה מריבוי טבעי ו-3,100 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 7,400 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי.
בני ברק, תל אביב-יפו ובית שמש הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.
משק בית ירושלמי מונה בממוצע 3.9 נפשות, והוא גדול מהממוצע הארצי (3.3 נפשות בממוצע) וממשקי הבית בערים הגדולות האחרות: אשדוד (3.3), ראשון לציון (3.1), פתח תקווה (3.0), חיפה (2.5) ותל אביב-יפו (2.3).
קרא עוד:
[postim]
מבין שש הערים הגדולות, בירושלים נמצא אחוז הבעלות הנמוך ביותר על רוב מוצרי התקשורת והבידור. הסיבה לכך היא כמובן האחוז העצום של הציבור החרדי בבירה.
58% ממשקי הבית בירושלים גרים בדירה בבעלותו של לפחות אחד מבני משק הבית או בבעלות קרובי משפחה, לעומת 68% מכלל משקי הבית באוכלוסייה.
ל-11% ממשקי הבית בירושלים אין חשבון בנק (כ-24.5 אלף משקי בית שבהם כ-120.6 אלף נפשות), לעומת 3% ממשקי הבית בכלל האוכלוסייה שאין להם חשבון בנק.
88% מהאוכלוסייה הבוגרת בירושלים מרוצים מחייהם, בהשוואה ל-85% מהאוכלוסייה ביתר היישובים.
30% מתושבי ירושלים (45% מהיהודים) מרוצים מכמות השטחים הירוקים והפארקים באזור מגוריהם, לעומת %55 בממוצע הארצי.
בירושלים, שיעור המרגישים עניים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות: %28 הרגישו עניים בשנה האחרונה (18% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים, ו-45% מהאוכלוסייה הערבית בירושלים).
מבין היהודים בירושלים, 35% מגדירים את עצמם כחרדים, 18% מגדירים את עצמם כדתיים, 12% כמסורתיים-דתיים, 14% כמסורתיים לא כל כך דתיים ו-20% כחילונים.
בשנת הלימודים תשע"ג (2012-13), 54% מתלמידי שכבת גיל כיתה י"ב בעיר (שיעור א' בישיבה גדולה) למדו בישיבות הקדושות.
בשנת 2013 היו בירושלים כ-36,400 עסקים פעילים, שהם כ-%7 בלבד מסך העסקים הפעילים בישראל. במשך העשור החולף גדל מספר כלי הרכב בבעלות תושבי ירושלים (או חברות הרשומות בירושלים) בכ-%40.
(צילום: נתי שוחט – פלאש 90)
"זכור ד’ לבני אדום את "יום ירושלם" האומרים ערו ערו עד היסוד בה’". מה זה "יום ירושלם" ? כמובן הוא יום-החורבן הגדול של עם ישראל, והשמד של הציונים, ותפקידם דומה ממש לבני אדום ביום זה. ידעו כנראה היטב היטב את כל אשר עשו האדומים לעמו. הם בני אדום [וגם מדינת השמד] ביקשו לעקור הכל, לבל יישאר שריד ופליט המקיים תורה ומצות ואפילו לא מצוה אחת ר"ל. והקב"ה הוא השוכן איתם בתוך טומאתם – ולא בתוך גאוותם!
היים מדינה שידעו את כל המחבואים ונקיקי-הסלעים, אשר בהם מצאו לעצמם מפלט חרידים פליטי שואת החורבן. כל זה היה מכוון לתכלית אחת ויחידה לערער עד היסוד את קיומו של העם המקיימים מצות השם ית’. איננו צריכים להפליג רחוק להסברת מצב דומה. על בשרנו אנו יודעים היום יפה יפה את אשר עוללו לעמנו ע"י הציונים מדינת השמד והניאוף נגד הבורא עולם ונגד תורתו הקדושה, ולכן זה לא יום חג.
זה יום אבל הגדול, "יום ירושלם" הוא כמובן יום-החורבן הכי הגדול של עם ישראל ע"י הכופרים המסיונרים של מדינת איזראל, "אין שום סיבה לחגיגה" באמת הכי כדאי לבטל יום האבל-יום ירושלם. מה לחגוג? ירושלים לא בשליטתך, הורגים אותנו בירושלים ואתה לא יכול להסתובב בירושלים בלי שמישהו ידרוס אותך ח"ו. זה ירושלם בשליטה של מוסלמים, של מצעד הגאווה, של פסטיבל הבירה, הקדושה ברחה מירושלים וזה מה שיש לחגוג? אולי לחגוג שעדיין נשארו כמה חרדים מקיימי מצות התורה?