היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע היום לבג"ץ כי למרות שקיים חשש סביר לעבירה פלילית מצד אחד מבכירי הממשלה בפרשת ההדלפה מהקבינט המדיני ביטחוני, הוא החליט שלא לפתוח בחקירה בעניין, בשל "הידרשות לנתונים ולאינטרסים מגוונים".
הפרשה החלה בימי מבצע 'צוק איתן' שהתקיים ברצועת עזה לפני כשנה וחצי. מצגת סודית שהכין צה"ל לחברי הקבינט שניהלו את המערכה, דלפה לתקשורת בנסיבות מסתוריות ופורסמה בריש גלי. במצגת פורטו הערכות הדרג הצבאי אודות תרחיש של כיבוש רצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס, כולל הערכות בנוגע לאבדות בנפש שתספוג ישראל, שנאמדו במאות רבות.
האינטרס בהדלפת החומר הסודי היה ברור: הממשלה עמדה תחת מתקפה כבדה מימין – כולל מספר שרים בכירים – בדרישה להחריף משמעותית את המהלומות הצבאיות על חמאס, למוטט אותו כליל ולכבוש מחדש את רצועת עזה. המצגת המאיימת סייעה להרגיע את הסערה בציבור והעניקה לממשלה אורך נשימה. בסופו של דבר התמשך המבצע לכדי 50 ימים והסתיים בהבנות מדיניות בין ישראל לחמאס.
קרא עוד:
[postim]
על פי ההערכות במערכת הפוליטית וכלי התקשורת, מקור ההדלפה הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו – האיש בעל האינטרס הרב ביותר בפרסום המצגת הסודית לציבור. באותה העת כבר נשמעו קריאות לחקור את הפרשה אך היועץ המשפטי לממשלה העדיף שלא להידרש לעניין.
בעקבות כך, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה שיורה לווינשטיין לחקור את ההדלפה. בית המשפט הורה ליועץ המשפטי לממשלה לקבל החלטה ברורה בנושא ולהפסיק לדחותו וכעת העביר וינשטיין לבג"ץ את החלטתו הסופית שלא לפתוח בחקירה.
"פרסום תוכן אשר הוצג בקבינט הינו פעולה האסורה בדין", כתב היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו. "בהתאם, עקרונית ניתן לקבוע כי אדם אשר הדליף מידע מתוך ישיבת הקבינט ביצע לכאורה עבירה פלילית. זו יכולה להיות עבירה של מסירת ידיעה סודית, גילוי בהפרת חובה, הפרת אמונים או עבירה דומה אחרת… בנסיבות העניין קם לכאורה חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית".
יחד עם זאת, וינשטיין בוחר שלא לפתוח בחקירה פלילית, למרות פירוט החומרה הרבה שיש בעבירות אלו בשל "הידרשות לנתונים ולאינטרסים מגוונים" – ביניהם טיב המידע, הפורום ממנו הודלף והנזק שנגרם, אופיו הציבורי, המידע שהודלף, הליך החקירה הצפוי ושיקולים נוספים.
(צילום ארכיון: יונתן זינדל – פלאש 90)
