המשטרה פשטה הבוקר (חמישי) על הוצאת "ידיעות ספרים" של קבוצת ידיעות אחרונות בראשון לציון במסגרת בדיקת הוצאת החומרים הסודיים מתאו בכלא ומביתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. המשטרה פשטה אף על ביתו של יהודה יערי, עורך ספרו של אולמרט מטעם ההוצאה.
הפשיטה של חוקרי המשטרה מתבצעת בעקבות החלטה של הפרקליטות לפתוח בבדיקה שנועדה לקבוע אם יש עילה לפתוח בחקירה פלילית בסוגיה. החוקרים פשטו על בית ההוצאה לאור בראשון בניסיון למצוא מסמכים שונים ששימשו לכתיבת הספר של אולמרט שאמור להתפרסם.
בחודש שעבר נודע כי מסמכים החשודים כמסווגים נתפסו אצל אולמרט ואצל עורך דינו. בעקבות המידע הזה החליטו בשב"ס לשלול מראש הממשלה לשעבר חופשות מהכלא ושימוש בטלפון הציבורי שבאגף. המסמכים התגלו בביקור של עורך דין אצל אולמרט. בחיפוש שנערך בתאו נתפסו מסמכים נוספים שלא קיבלו אישור מהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון).
בעקבות האירוע הורה המלמ"ב לחקור את העניין ועירב בנושא את גורמי המודיעין של שירות בתי הסוהר. הנושא הועבר לדרגים הגבוהים במשרד המשפטים. בחודש שעבר אף נמנע מפרקליטיו של אולמרט להיפגש עמו בכלא מעשיהו. אחת מהם, עו"ד שני אילוז, עברה עם הגעתה לכלא את הבידוק הביטחוני, אך לאחר מכן נמסר לה כי היא אינה יכולה להיכנס בשעריו. הפרקליטה ציינה כי השב"ס הודיע לה כי עו"ד אלי זהר, שמייצג אף הוא את ראש הממשלה לשעבר, לא יכול להיפגש עם אולמרט.
עם פרסום הפרשה, מסרו עורכי דינו של אולמרט כי "במהלך שהותו בבית הכלא כתב מר אולמרט ספר אוטוביוגרפי העוסק בתולדות חייו, ופעילותו בנושאים חברתיים, כלכליים ובנושאי ביטחון גורליים. ספר זה הועבר במלואו לצנזורה לפני למעלה מחודשיים ולאיש, בוודאי לא למר אולמרט, אין כוונה לפרסם אותו מבלי לקבל את אישור הצנזורה. מעבר לספר לא הוצא על ידי מר אולמרט כל חומר מסווג אחר, לא הועבר על ידו ולא פורסם על ידו".
אולמרט הורשע בעבירות של קבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט בפרשות הולילנד, טלנסקי ותיק השיבוש. הוא נאסר בפברואר 2016 לתקופת מאסר של 19 חודשים. לאחר שנשיא המדינה ראובן ריבלין דחה את בקשת חנינתו, פנה אולמרט לוועדת השחרורים כדי שתחליט על ניכוי שליש ממאסרו.
בנימוקי דחיית בקשת חנינתו הבהיר הנשיא כי נסיבותיו הייחודיות של אולמרט שהובאו בבקשה, ובכללן "נפילתו הקשה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וזכויותיו הרבות – עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו". לפיכך, לפי הנשיא, "סמכות החנינה של נשיא המדינה אינה ערכאת ערעור על בית המשפט ולכן כאמור, לא נמצא מקום להיעתר לבקשה לחנינה בדרך של שחרור לאלתר ממאסר".
