בג"ץ הוציא צו מניעה זמני להעברת המסתננים למדינה שלישית

בג"ץ הוציא היום (חמישי) צו מניעה ארכי לגירוש המסתננים למדינות שלישיות בניגוד לרצונם. משמעות הצו: עד להודעה חדשה לא ניתן לגרש בכפייה מהארץ את מי שלא רוצה לעזוב מרצונו למדינה שלישית באפריקה.

על פי החלטת השופטים, נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל, הצו הארעי לא יחול על כל מי שמסכים לעזוב את ישראל מרצונו. כמו כן, הצו חל רק על גירוש בפועל של מבקשי מקלט ולא עוצר את ההכנות לביצוע הגירוש. בסמוך לקבלת תשובת המדינה יוחלט אם להאריך את הצו.

בעקבות שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין גירוש המסתננים, עליהן חתומים 120 פונים, הודיע בג"ץ על צו מניעה זמני להסכמי ההרחקה ל"מדינות שלישיות" באפריקה. עד כה התקבלה מהמדינה תשובה חלקית בלבד לעתירות הללו, והמדינה הודיע כי לא תגרש בשלב זה מסתננים עד להגשת התגובה המעודכנת לבג"ץ בהמשך החודש.

שפי פז, מ"החזית לשחרור דרום תל אביב" תקפה את החלטת בג"ץ: "לצו הזה אין שום בסיס משפטי. הוא נולד רק מתוך הפחד של שופטי בג"ץ שמצאו את עצמם לפתע מאשרים גירוש שהם לא התכוונו מעולם לאשר, כי הם שמו בהכרעה הקודמת שלהם מוקש קטן שנתניהו הצליח לנטרל. תושבי דרום תל אביב בזים לשופטים ולפקידות המשפטית שלא עושה את עבודתה. אין לנו טיפה אחת של אמון במערכת המשפטית, ולכן אנחנו מחדשים את ההפגנות מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בצהלה, השכונה שאף מסתנן לא גר בה".

העותרים, שמיוצגים על ידי עו"ד איתי מק, טענו כי ראש הממשלה נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושר הפנים אריה דרעי חרגו בחריפות מסמכותם לניהול יחסי החוץ ובהוראות חוק הכניסה לישראל כשאישרו את ההסכם עם רואנדה. לטענתם מדובר בהסכם חריג שאינו מוכר בתולדות מדינת ישראל, שלדעתם מהווה כתם מוסרי שלא יהיה ניתן להסירו לעולם, וכי הכנסת היא הגוף המוסמך לקבל החלטות גורליות מסוג זה.

אמש נסגרו שערי מתקן השהייה חולות בנגב, לאחר כארבע שנים, וזאת כחלק מתכנית גירוש מבקשי המקלט שקבעה הממשלה. לקראת סגירת המתקן נערכו שימועים ל-300 שוהים העונים לקריטריון מתווה היציאה מרצון.

במקביל לסגירת המתקן, המדינה העבירה לבג"ץ את תשובתה לדרישה להקפיא את הליך הגירוש עד לסיום הליך החקיקה בנושא. על פי עמדת המדינה, שיוצגה על ידי משרד היועץ המשפטי לממשלה, היא נכונה לשמור על המצב הקיים ולא לבצע הרחקה כפויה, בתמורה לכך שבג"ץ יימנע מלהוציא צו שימנע את המשך הגירוש.

"ההליכים המנהליים הכוללים מתן הודעה למסתננים על הרחקתם הצפויה וקיום הליכי שימוע והחלטה בטענותיהם נגד הרחקתם, יוסיפו להתבצע", נכתב בעמדת המדינה. "כמו כן, מסתננים השוהים במשמורת לאחר שניתנה החלטה פרטנית בעניינם יישארו בה בתקופת הביניים". במהלך הדיון בעתירה בבג"ץ, התגלה כי נחתם הסכם מתוקן מול המדינה האפריקנית.