"זהו יום קשה וכואב לכולנו – בראש ובראשונה לאלאור ולמשפחתו, לחיילי צה"ל, לאזרחים רבים ולהורים של חיילינו, ואני בתוכם" – כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתייחסות להרשעתו של אלאור אזריה היום.
נתניהו התייחס להודעות המתלהמות נגד ראשי הצבא. "אני קורא לכל אזרחי ישראל לנהוג באחריות כלפי צה"ל, מפקדיו והרמטכ"ל. יש לנו צבא אחד שהוא בסיס לקיומנו. חיילי צה"ל הם הבנים והבנות שלנו, והם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת".
לסיום דבריו, אמר ראש הממשלה: "אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה". בכך מצטרף נתניהו לשורה ארוכה של פוליטיקאים, ממפלגות הימין וממפלגות השמאל, כולל גם מהמפלגות החרדיות, אשר הביעו תמיכה שהענקת חנינה לחייל שהורשע בהריגת המחבל.
יצוין כי נתניהו שינה את דעתו ואת התייחסותו לפרשת אלאור אזריה, כאשר ביום האירוע, הסתייג נתניהו ממעשי אזריה ואמר: "מה שהתרחש בחברון אינו מייצג את ערכי צה"ל. צה"ל מצפה מחייליו לנהוג בקור רוח בהתאם להוראות הפתיחה באש", זאת כהמשך לדברי הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובשל אותם נימוקים.
אך כעבור ימים אחדים ריכך את הטון ואמר: "חיילי צה"ל, הילדים שלנו, עומדים בפני התקפות טרור רצחניות מצד מחבלים שבאים להרוג אותם. הם צריכים לקבל החלטות בזמן אמת, בתנאי שטח, בתנאי לחץ, בתנאי אי ודאות", ובהמשך שוחח עם אביו של אזריה ואמר לו: "שמעתי את הדברים שאמרת וכאבא לחייל אני מבין את המצוקה שאתם מצויים בה".
מה הסיכוי לחנינה כעת לאלאור אזריה?
האפשרות המרכזית של אזריה, שהורשע על ידי בית הדין הצבאי בקריה, היא לפנות ככל עבריין מורשע אחר בבקשת חנינה לנשיא ראובן ריבלין, שלו הסמכות היחידה בישראל לחון פושעים. במקרה כזה, המקרה יופנה אל מדור חנינות בבית הנשיא, שיגבש חוות דעת בעניין. הבקשה תדרוש, בין היתר, גם חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. עם זאת, ההחלטה הסופית תהיה בידיו של הנשיא בלבד.
על פי חוק, יכולים נשיא המדינה בהמלצת שר הביטחון לחון חיילים שהורשעו וכן באפשרות הרמטכ"ל לתת חנינה לחיילים. ואולם, כמו במערכת האזרחית חנינה אפשרית רק לאחר סיום ההליך המשפטי. בשלב זה עוד לא ניתן גזר הדין ולכן ההליך ההליך המשפטי עדיין לא הסתיים. בנוסף, ההגנה רשאית לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים ואחר כך בפני ערכאה אזרחית. רק כשכל אלה יסתיימו בית הנשיא יוכל להתערב.
עם זאת, אמירתו של רב אלוף גדי אייזקוט ערב בהכרעת הדין, כי "גבר בן 18 שמתגייס לצבא הוא לא הילד של כולנו, הוא לוחם, שנדרש ממנו לחרף נפשו. אסור לנו להתבלבל", מספקות רמז לעמדתו של הרמטכ"ל לגבי מעשיו של אזריה, אך מוקדם מדי לקבוע אם יסכים להמתיק את עונשו, במידה שיידרש לכך. כמובן שגם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עשוי לקבל לפתחו את הסוגיה, שכן הוא הסמכות להענקת חנינה לעבריינים – גם כאשר מדובר בחיילים.
אפשרות נוספת שיכולה להתממש רק לאחר סיום הדיון בעתירות שמתכוונים עורכי דינו של אזריה להגיש היא הגשת בקשה להקלה בעונשו של החייל. הקלה שכזו יכולה להיות בדמות המרת תקופת מאסרו בעבודות צבאיות, המקבילה הצבאית לעבודות שירות, או אפילו במאסר על תנאי.
חוק השיפוט הצבאי מאפשר לקצין בדרגת אלוף ומעלה להקל בעונשו של כל חייל שמורשע בדין ולהמיר את העונש שניתן. במידה ומדובר בהכרעה של בית דין צבאי מחוזי – כמו במקרה של אזריה, שנשפט בבית הדין של פיקוד מרכז – אלוף הפיקוד יכול לקבל החלטה בעניין ההקלה בעונש. בכדי שאלוף פיקוד המרכז רוני נומה ידון בבקשה, על אזריה להגיש בקשה לאחר שגזר הדין יהפוך לחלוט, כלומר כזה שכבר לא ניתן לערער עליו – אם לא יוגשו עליו ערעורים תוך 45 ימים.
אלא שבמקרה הנוכחי, בכוונת סנגוריו של להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים. במצב שכזה, אם תתקבל החלטה בבית הדין לערעורים, רק הרמטכ"ל יורשה לקבל החלטה על הקלה בעונשו. בקשה כזו מתקבלת רק לאחר קבלת חוות דעת מהפרקליט הצבאי הראשי, שהיה במקרה זה המנוע המרכזי מאחורי כתב האישום נגד אזריה, ואמור לשקול את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות.
במקביל, במערכת הפוליטית מקדמים צעדים לשינוי החוק, כך שתהיה אפשרות לחון את אזריה באופן מידי. אחת האפשרויות המוצעות לתקן את החוק כך שהסמכות לחנינת חייל צה"ל מורשע תהיה בידיו של שר הביטחון. שינוי החוק צפוי לסייע לאזריה, אולם יקשה על ישראל בזירה הבינלאומית ויפגע באפשרות להציג את מערכת המשפט בישראלית כעצמאית ונטולת התערבויות פוליטיות.
כמו מגדל קלפים: השופטת דוחה את כל טענות ההגנה • דיווח מתעדכן
תיעוד: עימותים אלימים מחוץ לאולם בית הדין – מספר עצורים במקום
זיכוי או הרשעה? כל התרחישים לקראת הכרעת הדין במשפט החייל היורה
