פוליטיקאים רבים, מימין ומשמאל דורשים להעניק חנינה לחייל אלאור אזריה לאחר הרשעתו בבית הדין הצבאי על ירי במחבל מנוטרל שדקר יהודים בפיגוע בעיר חברון. עוד קודם להרשעתו, היה מי שהעלה את היוזמה לחון אותו, ביניהם היה השר נפתלי בנט. למרות זאת, נראה כי כרגע הדבר הוא בלתי אפשרי.
האפשרות המרכזית של אזריה, שהורשע על ידי בית הדין הצבאי בקריה, היא לפנות ככל עבריין מורשע אחר בבקשת חנינה לנשיא ראובן ריבלין, שלו הסמכות היחידה בישראל לחון פושעים. במקרה כזה, המקרה יופנה אל מדור חנינות בבית הנשיא, שיגבש חוות דעת בעניין. הבקשה תדרוש, בין היתר, גם חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. עם זאת, ההחלטה הסופית תהיה בידיו של הנשיא בלבד.
על פי חוק, יכולים נשיא המדינה בהמלצת שר הביטחון לחון חיילים שהורשעו וכן באפשרות הרמטכ"ל לתת חנינה לחיילים. ואולם, כמו במערכת האזרחית חנינה אפשרית רק לאחר סיום ההליך המשפטי. בשלב זה עוד לא ניתן גזר הדין ולכן ההליך ההליך המשפטי עדיין לא הסתיים. בנוסף, ההגנה רשאית לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים ואחר כך בפני ערכאה אזרחית. רק כשכל אלה יסתיימו בית הנשיא יוכל להתערב.
עם זאת, אמירתו של רב אלוף גדי אייזקוט ערב בהכרעת הדין, כי "גבר בן 18 שמתגייס לצבא הוא לא הילד של כולנו, הוא לוחם, שנדרש ממנו לחרף נפשו. אסור לנו להתבלבל", מספקות רמז לעמדתו של הרמטכ"ל לגבי מעשיו של אזריה, אך מוקדם מדי לקבוע אם יסכים להמתיק את עונשו, במידה שיידרש לכך. כמובן שגם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עשוי לקבל לפתחו את הסוגיה, שכן הוא הסמכות להענקת חנינה לעבריינים – גם כאשר מדובר בחיילים.
אפשרות נוספת שיכולה להתממש רק לאחר סיום הדיון בעתירות שמתכוונים עורכי דינו של אזריה להגיש היא הגשת בקשה להקלה בעונשו של החייל. הקלה שכזו יכולה להיות בדמות המרת תקופת מאסרו בעבודות צבאיות, המקבילה הצבאית לעבודות שירות, או אפילו במאסר על תנאי.
חוק השיפוט הצבאי מאפשר לקצין בדרגת אלוף ומעלה להקל בעונשו של כל חייל שמורשע בדין ולהמיר את העונש שניתן. במידה ומדובר בהכרעה של בית דין צבאי מחוזי – כמו במקרה של אזריה, שנשפט בבית הדין של פיקוד מרכז – אלוף הפיקוד יכול לקבל החלטה בעניין ההקלה בעונש. בכדי שאלוף פיקוד המרכז רוני נומה ידון בבקשה, על אזריה להגיש בקשה לאחר שגזר הדין יהפוך לחלוט, כלומר כזה שכבר לא ניתן לערער עליו – אם לא יוגשו עליו ערעורים תוך 45 ימים.
אלא שבמקרה הנוכחי, בכוונת סנגוריו של להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים. במצב שכזה, אם תתקבל החלטה בבית הדין לערעורים, רק הרמטכ"ל יורשה לקבל החלטה על הקלה בעונשו. בקשה כזו מתקבלת רק לאחר קבלת חוות דעת מהפרקליט הצבאי הראשי, שהיה במקרה זה המנוע המרכזי מאחורי כתב האישום נגד אזריה, ואמור לשקול את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות.
במקביל, במערכת הפוליטית מקדמים צעדים לשינוי החוק, כך שתהיה אפשרות לחון את אזריה באופן מידי. אחת האפשרויות המוצעות לתקן את החוק כך שהסמכות לחנינת חייל צה"ל מורשע תהיה בידיו של שר הביטחון. שינוי החוק צפוי לסייע לאזריה, אולם יקשה על ישראל בזירה הבינלאומית ויפגע באפשרות להציג את מערכת המשפט בישראלית כעצמאית ונטולת התערבויות פוליטיות.
בתוך כך, השרה מירי רגב כבר הגישה בקשת חנינה לנשיא, וכתבה: "דומני כי אירוע מעין זה, קשה ככל שיהיה, היה צריך להיפתר בתוך מסדרונות צה"ל בתחקיר מקיף ובדין משמעתי. אני סבורה כי גורמים בעלי השפעה פעלו לקיומו של משפט שדה עוד בטרם ההכרעה. לא תהיה זו גוזמה לומר כי יתכן שהשפעה זו אף נכנסה בדלתות בית הדין".
"למותר לציין, כי גם אם החייל שגה, והוא אכן שגה על פי הכרעת בית הדין מהיום, הרי שיש לתת לו גיבוי מלא לנוכח העובדה הפשוטה: אנחנו שלחנו אותו למשימה – ואנחנו נהיה ערבים לו", הוסיפה רגב בבקשתה. "גם בן להורים ששוגה ונענש. הוא עדיין הבן של הוריו".
לדבריה, "אני קשובה לרחשי הציבור ולמשמעויות הציבוריות והחברתיות של הכרעת הדין ואני סבורה כי רב הנזק מהתועלת בהכרעת הדין. קיים בי החשש שהציבור הישראלי יאבד את אמונו בצה"ל". היא הוסיפה: "הרי שכבר עתה קיימת ירידה חדה באחוזי הגיוס ליחידות קרביות. זהו נתון מסוכן
עבור מדינה מוקפת אויבים כמו ישראל. האם לשם אנו חותרים?".
רגב עוד הסבירה: "חרף העובדה שמדובר בהליך שטרם הסתיים כליל, הרי שמצאתי הקבלה מסוימת לפרשת קו 300 בה הנשיא המנוח, חיים הרצוג, העניק חנינה ללוחמי השב"כ אף בטרם משפט". היא סיכמה: "צה"ל הינו כור ההיתוך של כולנו, חיילי צה"ל הינם בנינו, הפוסל בערכים אלו – במומו פוסל. זהו בהחלט מקרה ציבורי יוצא דופן ועל כן אבקשך לייחס לו חשיבות בראייה מרחבית".
כמו מגדל קלפים: השופטת דוחה את כל טענות ההגנה • דיווח מתעדכן
תיעוד: עימותים אלימים מחוץ לאולם בית הדין – מספר עצורים במקום
זיכוי או הרשעה? כל התרחישים לקראת הכרעת הדין במשפט החייל היורה
