Olivier Fitoussi/Flash90

היועמ"ש על העתירות נגד חוק הלאום: "מתנגד נחרצת להתערבות שיפוטית בחוק"

מנדלבליט הדגיש את התנגדותו להתערבות ביהמ"ש בחוק, שלדבריו "מעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של ישראל". לדבריו, פסיקה שתבטלו תהיה "חריגה ותקדימית" מבחינת הביקורת של בית המשפט על חוקי יסוד - והעותרים לא סיפקו תשתית עובדתית ל"סעד חסר תקדים" שכזה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש לבג"ץ את תגובת המדינה ל-15 עתירות שהוגשו בדרישה לבטל את חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום"). בתגובתו, מבהיר היועץ המשפטי לממשלה את "התנגדותו הנחרצת להתערבות שיפוטית בחוק הלאום, המעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל".

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, "העותרים לא הניחו תשתית משפטית ועובדתית מתאימה ולו בקירוב, המבססת את הסעד חסר התקדים של ביטול חוק יסוד, ומשכך דין העתירות להידחות. מסקנה זו מבוססת על ניתוח פרטני של טענות העותרים, המציף את כלל הקשיים והפגמים המהותיים הכרוכים בטענות העותרים – הן ביחס לדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי; הן ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת; והן ביחס לטענות פרטניות לגבי סעיפים שונים בחוק הלאום עצמו. לאור הניתוח האמור", מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי "אין מקום להכרעה חריגה ותקדימית בדבר הדוקטרינות העוסקות בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד".

"אשר לפרשנותו הראויה של חוק הלאום", מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

העתירות התייחסו בין היתר לסעיף 7 בחוק הלאום, לפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". זהו אחד הסעיפים החשובים בחוק, שכצפוי מעורר את זעם השמאל הקיצוני, שכן בעוד רוב סעיפיו הם בעלי אופי הצהרתי, סעיף זה עשוי להצדיק מדיניות של העדפת יהודים בהקצאת קרקעות.

למרות זאת, בתגובת היועמ"ש, שהוגשה על ידי ראש מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועו"ד רן רוזנברג, נטען כי לא כך יש לקרוא את הסעיף. מנדלבליט סבור כי חוק הלאום לא גובר על הזכות לשוויון, שאמנם אינה מופיעה מפורשות בחוק הלאום, אך בית המשפט עיגנו אותה על דעת עצמם כזכות חוקתית על ידי פרשנות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מנדלבליט הוסיף כי "כמו כן, ומבלי למצות הדוגמאות, סעיף 7 אינו מתיר לקבוע (למשל) כי בכוח רשויות המדינה להעניק תמריצים רק עבור אזרחים יהודים שיעברו לצפונה של המדינה, מבלי להעניק תמריצים אלו לאזרחים שאינם יהודים שיעברו צפונה".

היועמ"ש הוסיף כי בכך שחוק הלאום מעגן כחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא נושא "מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, על תגובת המדינה לעתירות נגד חוק הלאום: "מדובר בחוק גזעני ומפלה שאין לו מקום במדינת ישראל או כל דמוקרטיה מתוקנת. הוא ממית את עקרון השוויון על ידי תפיסת לאומנות ועליונות יהודית, ורומס את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של מיליוני אזרחים. דינו אחד – והוא להימחק מספר החוקים של ישראל".

הכתבות המעניינות ביותר

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו